3.12.1934.
קרן קיימת לישראל ירושלים
לכ' מר וייץ
א.נ.
היום הייתי אצל מר פבזנר בחיפה, בתור שומר זמני של קרן קיימת בקשר עם עניינים אלו שברצוני להביאם גם לפניך.
א) עניין דרך לאוטומובילים שהעבירו באדמת קרן קיימת וכפריו הושא וקסייר. לכפרים אלה אין כל אפשרות להגיע באוטומוביל אלא אפ יעברו בעמק צר של אדמת קרן הקיימת, מקום שלא הייתה דרך מעולם.
מר פבזנר לא יעץ לסגור כעת את הדרך אלא לחכות לאחר השלום עם הכפר.
ב) על גבול אדמת קרן הקיימת במג'דל, בצד הצפוני, נקנתה או עומדת להקנות האדמה
השייכת לשפרעם והגובלת באדמת קרן הקיימת. אני הזהרתי את מר פבזנר ובהזדמנות זו אני מזהיר גם אותך, כי יתכן כשיבואו להקים את השכונה שלא תתפשט זו על אדמת הטרשים של הקרן הקהק"ל. על כן אני ייעץ ומציע לקהק"ל לגדר את הגבול הזה בשביל להמנע מהפתעות .
ג) הערבים משבט הזְבֶדַת מערימים על פקודת איסור החריש באדמות חַרְתִיֶה ושולחים
אחרים במקומם. חורשים וזורעים בלילה. לצרך זה הביאו חורשים שכירים גם
ממקומות אחרים. זורעים תבואות חורף על תבואות חורף ובלבד שתהא עובדה שהאדמה תמיד זרועה.
ד) קבוצת הצפון היה ברצונה לעבור ולהכשיר לנטיעה באדמה שערבים משפרעם ומספר ערבים מאושה באים עליה בתביעה. לפי דברי מר פבזנר האדמה הזו נמצאת כעת תחת פעולתה של ועדת המדידות הממשלתית שהיא תחליט בזה. ואולם היות ובסכסוך זה מעורבים גם ערבים מכפר אושה על כן אין הוא מסכים לפעולה זו.
את כל העניינים האלה הבאתי לפניך בשביל שיהיו ידועים. אני שומר זמני מאונס שקבלתי …….. את התפקיד . בהזדמנות זו הנני להזכיר כי תמהר לשלח את השומר הקבוע לזה..
בכבוד רב
אמציה כהן
ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל
"אושה" חיפה 10.12.1934
קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית ת.ד. 413
אגודה שיתופית
חברת הכשרת הישוב
לכ' מר פבזנר
א.נ.
בבקור מר ויץ בפעם האחרונה בקבוצת אושה, כששאלתיו על מהלך הסכסוך הקרקעי שבין הקרן הקיימת וערבים משפרעם ומהושא- הרוצים להמשיך את רצועות חלקותיהם עד לרגלי ההר ולקבוע שם את גבולם – מסר אז מר ויץ כי הדבר נמסר כבר ל"ועדת המדידות הקרקעית הממשלתית" וכי על כן אין לנו לחשוש יותר לגורל אדמה זו, ויותר מזה הוא גם הסביר לנו כי קיים חוק שלפיו אם גם צד אחד מעבד בינתיים את הקרקע ומתברר אח"כ במשפט כי לא לו הקרקע אז צריך הוא גם לשלם את דמי ניצול הקרקע שעבד אותה.
נוסף לזה כשהייתי אצלך בהתחלת השבוע החולף להתייעץ איתך אם להרשות לחברי קב. "אושה" לפתח בורות נטיעה באדמה זו, היות והם התעתדו לעשות זאת יעצת אותי למנוע אותם לפי שעה מפעולה זו, היות ובין הערבים מעורבים בסכסוך זה נמצאים גם ערבים מכפר אושה, ופעולות שכאלה עלולות לחדד את היחסים יותר.
והנה היום עלו ערבים, בחלקם מערביי כפר אושה – החלו חורשים ומרחיבים קמעה את חלקותיהם על חשבון אדמת הסכסוך. אני עצמי איני יכול לבוא ולדרוש מהם שיפסיקו, בגלל היחסים של נקמת דם שבינינו. לקחת לעזרתי חברים מהקבוצה, הרי זה יביא מיד לתגרה. לנסוע לקרוא למשטרה שתפסיק, הרי עכשיו חרף ובוץ, והערבים החלו מאוחר לחרוש, ובצהרים הם מפסיקים. על כן לא תספיק המשטרה להגיע לזמן למקום. מלבד זה יותר מהר אפשר להגיע ליגור למשטרה דרך חיפה מאשר ישר ליגור, ומכיוון שכך הרי מוטב לי כבר לראותך ולקחת דברים אתך על האמצעים שעלי לקחת.
אגב בהזדמנות זו הייתי מציע שאנו בכל זאת נטע ישר באדמה זו החל מתחתית ההר ונעלה מעלה, היות והם הערבים מתחילים ממעלה ויורדים למטה.
מלבד זה איני חושב שהמצב שנוצר בקשר עם הרצח צריך לשתק את גמר הסכסוכים בכללם, כולל גם את אדמות הושא, אלא שצריך לראות את הצינור שדרכו יתנהלו העניינים.
בכבוד רב
אמציה כהן
ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל
"אושה" חיפה 10.12.1934
קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית ת.ד. 413
אגודה שיתופית
הלשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל
לכ' מר ויץ
א.נ.
בזה הנני שולח לך העתק ממכתב ששלחתי למר פבזנר בחיפה. מלבד זה התייצבתי אתמול למר פבזנר בחיפה בקשר עם שאלה זו הנדונה במכתב. מר פבזנר הזהיר אותי מעשות איזו פעולה שהיא באדמות הנזכרות, אלא שאניח לערבים לעשות באדמה זו כרצונם עד גמר השלום. ואמנם הערבים המשיכו והרחיבו יותר את שטח החריש, ובודאי ימשיכו גם הלאה.
בכבוד רב
אמציה כהן
13.12.1934
הלשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל
לכ' מר ויץ
א.נ.
אתמול ב- 12.12.1934 עלה הערבי עלי סלמה מכפר אושה על אדמת הסכסוך שמעל ליער באותה החלקה שהוא גדר אותה בגל אבנים השנה – והחל חורש אותה בארבע מחרשות כשמשמר של ערבים שומר עליהם. בזמנו הוצאה פקודה מהמשטרה ביגור להפסיק כל עבודה בחלקה זו מצדו של הערבי. גם הערבי עצמו הבטיח שלא יעשה בחלקה זו מאומה כל זמן שלא יהיה ברור למי שייכת האדמה בתנאי שגם אני לא אעשה כלום. ועכשיו אחרי מקרה הרצח חשב את עצמו לפטור מכל התחיבות.
נגשתי למר פבזנר בעניין זה הוא חזר והזהיר אותי מעשות מאומה בכל העניין הזה ואפילו לא לפנות למשטרה שהפסיקה את העבודה לערבי.
בינתיים בחלקה הקודמת שהזכרתי במכתבי הקודם וגם בחלקה זו נחרשו שטחים מצומצמים. ההתרגזות בקבוצה בקשר עם עניין זה גדולה מאוד.
חרשתי את הגבול הצפוני שדרשתי לגדור אותו. על כל פנים אם לא תמהרו לגדור הייתי דורש ומציע לחרש את כל האדמה העומדת בור שבין רצועת הגבול החרושה ובין הפלחה.
בכבוד רב ,
אמציה כהן
22.12.1934
קב' הכשרת הישוב
לכ' מר פבזנר
א.נ
הלילה הפכתי דונם וחצי חיטה שזרע הערבי פרס מכפר קסייר על אדמת הקהק"ל.
החיטה נזרעה כנראה באחד הלילות או ביום גשם. היום עברתי וראיתי את המעשה וראיתי כי נבטה החטה באדמה זו, ועל כן באותו הלילה הפכתיה וזרעתיה שעורה.
וזה באתי להודיעך.
בכבוד רב
אמציה כהן
