אפרים מלמד
אפרים נולד באוקראינה בעיירה נוביה אושיצה שבפלך פודול, הבן השלושה עשר מבין ארבעה עשר ילדיהם של ברכה ודוד מלמוד. הוא למד ב"חדר" וצפו לו גדולות. כשמלאו לו תשע, התייתם תוך זמן קצר מאביו ואימו וב-1922 היגר עם אחיו ואחיותיו לארצות הברית. אחותו הבכורה, מרים, אמצה אותו למשפחתה והיתה לו כאם. בביתה הוא חי עד שעלה לארץ ישראל. אפרים קיבל חינוך כללי ויהודי כאחת וסיים את חוק לימודיו בהצטיינות: במקביל ללימודיו בבתי הספר הכלליים, למד ב"תלמוד תורה" של בתי הספר העבריים המאוחדים. ללימודים אלו היתה השפעה רבה על דרכו ועתידו, שם רכש את ידיעותיו הבסיסיות בתולדות ישראל והושפע מהרוח הציונית ששררה בימים ההם. הוא ספג שם את האהבה וההזדהות עם העם, השפה והארץ ובבוא העת ידע לתרגם זאת לשפת המעשה.
ב-1930 עלה אפרים לישראל ב"קבוצת דטרויט", שכונתה גם "האמריקאים", והיתה הקבוצה האמריקאית המאורגנת הראשונה בתנועת "החלוץ" שעלתה ארצה מארצות הברית. היות ורק חמישה סרטפיקטים (אישורי עלייה) הוקצבו לקבוצה, נישאו מרבית חבריה בנישואים פיקטיביים שאיפשרו העלאת זוג חלוצים באמצעות סרטפיקט אחד. אפרים עלה כבן זוגה הפקטיבי של חברת קבוצתו, שרה קומרוב, שחזרה בסופו של דבר לארה"ב. ב-5.12.1930 הפליגו בני הקבוצה על סיפון האוניה "ווסטרנלנד" מניו-יורק דרך צרפת לאלכסנדריה ומשם, ב-22 בחודש, עשו דרכם ברכבת לתל-אביב, שם קיבלו את פניהם גולדה מאיר ומשה שרת. לאחר חודש של טיול ברחבי הארץ וחיפוש אחר מקום להצטרף אליו, הגיעו בני הקבוצה לגניגר, מקום מושבה של "קבוצת הצפון" והתאחדו עמה. לאחר תקופת הכשרה קצרה בקבוצת גשר, היה אפרים בין ראשוני המתנחלים ברמת יוחנן ובנה בה את ביתו.
כל חייו בארץ היה אפרים חקלאי. מלאכת הייעור לה היה שותף, ככל חברי קבוצת הצפון, ביער בלפור שבגניגר, היתה רק ראשית הדרך. במשך השנים הוא עבד בניקוי תעלות לייבוש הביצות בעמק זבולון, בעבודות בניין, בכריית בריכות הדגים, בסיקול שדות, בפלחה ובמספוא. למן 1943 עסק בהדרכה חקלאית וביקורת שדות מטעם אגודת "הזרע". הוא היה מסור לעבודתו עד יומו האחרון ולצד כל אלו, היה פעיל בענייני תרבות ובעריכת מסיבות חג בקבוצה. גם באמנות שלח אפרים ידו ובסדנה שהועמדה לרשותו באחד מהמקלטים, היה מפסל בכישרון רב בחומרים מהטבע: גזעי זית, ענפי במבוק, דלועים ועוד. את יצירותיו היה מציג מעת לעת בתערוכות יוצרים מקומיות ומחלק למקורביו.
במרוצת השנים נולדו לאפרים שישה ילדים: מנשואיו הראשונים, לרחל קוזלובסקי, נולדו רותי, דוד (דדה) ויונתן, ומנשואיו השניים, לדינה, נולדו אברהם (ביינוש), הלל והדס (דסי). גם נכדים ראשונים זכה אפרים לחבוק, אך לא האריך ימים ובטרם מלאו לו 60 הלך לעולמו.
