תפריט
נוכחות מתמדת שהלכה ונמוגה – פרידה מיוחנן קרוא ז"ל / נורית פיינשטיין "בְּיוֹם קַיִץ, יוֹם חֹם, עֵת הַשֶּׁמֶשׁ מִמְּרוֹם/ הָרָקִיעַ תְּלַהֵט כַּתַּנּוּר הַיּוֹם",
פרידה ממוטי / נורית פיינשטיין באישון לילה הלך מוטי לעולמו, אחרי שנים ארוכות של ירידה איטית במורד החיים, של היפחתות, או בלשונו של
"אחרי הכל את שיר" – פרידה מזכריני זכריני איננה. נותר רק הד קולה… "עכשיו הזמן 'שלום' לומר ולהפרד בשיר". אני מודה שבשבילי דברי
איציק לקח בסוף השבוע האחרון עלה הדחפור על מבנה האמפיתיאטרון, אחד משרידיו של בית החינוך המשותף בגוש זבולון בימי תפארתו ולתרבות ה"גושית" המשותפת.
