* * *
חָבֵר כִּי יֵלֵךְ לְעוֹלָמוֹ – וְהָלְכוּ עִמּוֹ
שְׁנוֹת עָמָל, שְׁנוֹת חֲלוֹם וִיצִירָה .
אוּלָם כֹּחוֹ אֲשֶׁר זָרַע
לֹא לַשְּׁוָא – לֹא לַשְּׁוָא.
הַגַּרְעִין יוֹסִיף לִנְבֹּט,
הַשָּׂדֶה יַעֲלֶה דָּגָן,
הָאֲדָמָה תֵּדַע לְהָנִיב
וְהָעֵץ יַבְשִׁיל פֵּרוֹת,
כְּדַרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם.
כִּי הַבַּיִת יַתְמִיד לְשַׂגְשֵׂג,
כִּי יֶהֱמֶה חַיִּים,
כִּי יוֹסִיף וְיַרְבֶּה דּוֹרוֹת,
גָּאוֹן הוּא לְהוֹלֵךְ –
זוֹ מִשְׁאַלְתּוֹ וְּנְמַלְאֵנָה.
מתתיהו שלם
"בסוכות תרצ"ב עלו ראשוני הרמה ונטו אוהלים בעמק זבולון. שנים עברו, האוהל היה לבית, השתילים נעשו אילנות והמעט הפך לשפע" (פתיחת חג המים).
זוהי, תמצית סיפורו של קיבוץ רמת יוחנן, מאז נאחזו מייסדיו באדמת המקום בסתיו 1931 ועד שהיה ליישוב משגשג ולקהילה תוססת, בית לדורות חדשים הממשיכים לעשותו מקום שטוב לחיות בו.
"בצרור החיים" הוא אתר הנצחה למי שהיו חלק ממרקם החיים בקיבוץ והלכו לעולמם. כל אחד הוא סיפור, כל נפש – עולם ומלואו.
"בצרור החיים" הוא גם אתרנו – החיים – המבקשים לזכור את מעשי הראשונים וממשיכיהם אשר תפארת קיבוצנו – מורשתם.