* * *
חָבֵר כִּי יֵלֵךְ לְעוֹלָמוֹ – וְהָלְכוּ עִמּוֹ
שְׁנוֹת עָמָל, שְׁנוֹת חֲלוֹם וִיצִירָה .
אוּלָם כֹּחוֹ אֲשֶׁר זָרַע
לֹא לַשְּׁוָא – לֹא לַשְּׁוָא.
הַגַּרְעִין יוֹסִיף לִנְבֹּט,
הַשָּׂדֶה יַעֲלֶה דָּגָן,
הָאֲדָמָה תֵּדַע לְהָנִיב
וְהָעֵץ יַבְשִׁיל פֵּרוֹת,
כְּדַרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם.
כִּי הַבַּיִת יַתְמִיד לְשַׂגְשֵׂג,
כִּי יֶהֱמֶה חַיִּים,
כִּי יוֹסִיף וְיַרְבֶּה דּוֹרוֹת,
גָּאוֹן הוּא לְהוֹלֵךְ –
זוֹ מִשְׁאַלְתּוֹ וְּנְמַלְאֵנָה.