21/01/1933 - 7/06/2025
תאריך לידה: כ"ג טבת התרצ"ג
תאריך פטירה: י"א סיון התשפ"ה
שם האב: יוסף
שם האם: הנקה (חנה)
ארץ לידה: ישראל
הורים: חנה (הנקה) זיידמן, יוסף בן פורת
אחים ואחיות: גבריאל בן פורת, שרקה אופיר
בנים ובנות: מיכל שליין
לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור
פרידה מאמא – מיכל מוזס
הפרידה מן העולם הייתה קשה חשבנו שנזכה לעוד הרבה שנים ביחד אך רצונו של מקום היה אחרת וצריך היה לוותר ולהרפות ולא היה קל.
בדרך נפגשנו בהרבה אנשים בעלי חסד וראינו עולם חסד – השכנות ובפרט ברנדה הנכדים והנינים גם הארגונים כמו משגב לקשיש, יד שרה, שערי צדק, והוספיס בהר הצופים.
הרגשנו את החסד בתוך הדין. ניסינו כולנו להקל מהייסורים של הפרידה של הנפש מהגוף לא כל כך תמיד הצלחנו ואנו מבקשים ממך סליחה.
ברוך השם הגעת לגיל 92 ועוד כארבעה חודשים. מאוד היית גאה בגיל שלך בשיבה טובה שזכית לה. השם ברחמיו העניק לך שנים רבות שהיו מלאות בעשיית מצוות נתינה וקשר למשפחה .
היית דמות מאוד חשובה בחיינו.
ואנו מאמינים שהנשמה שלך זוכה עכשיו בחיי נצח.
כנאמר: "ואתם הדבקים בהשם אלוקיכם חיים כולכם היום, עכשיו לנצח".
אנו מבקשים שתבקשי עלינו כולנו שנזכה אנחנו וצאצאינו יחד עם כל צאצאי עם ישראל לשוב בתשובה שלמה ולהיות דבקים בהשם להיות יראי השם המייחלים לחסדו.
נוחי בשלום על משכבך יחד עם הנשמות הקדושות של עם ישראל.
יהודית בן פורת ז"ל
צוות תערוכת "דור לדור יביע עומר" מרכין את ראשו עם הסתלקותה של יהודית בן-פורת ז"ל לבית עולמה. יהודית, אמנית מוכשרת ורב תחומית, נולדה בבית אלפא, גדלה ברמת יוחנן וחיה ויצרה בינינו שנים רבות, עד אשר הצטרפה לבתה מיכל ומשפחתה בירושלים. יהודית הותירה חותם ברחבי חצרנו הקיבוצית בין היתר בשלטי הקרמיקה הרבים והמרהיבים שיצרה לשלל מבני ציבור וענפים.
מקצת מעבודותיה מוצגות בימים אלה במסגרת התערוכה במכון הווי ומועד ובבית ההנצחה ואתם מוזמנים לבוא ולהתרשם.
לבנו עם מיכל ומשפחתה
ועם משפחות בן-פורת, אופיר וזית.
"רוצה השם את יראיו את המייחלים לחסדו"
אתם שומעים? השם רוצה !!!
מה חסר להשם? – את יראיו – את אלו שרואים בתוך ההעלם של העולם הזה את השם – רואים, יראים ומכבדים .
רואים את המציאות האמיתית של הבריאה. רואים את הרוחניות, המשמעות והמטרה- שמכוסה בגשמיות כל כך מפוארת ומדהימה.
אותם יראים שמבינים שעולם חסד יבנה, שכל מטרת הבריאה היא חסד.
שהשם יתברך לא חייב לנו כלום וכל המציאות שלנו היא חסד גמור .
ואותם יראים מייחלים מבקשים ומתחננים להרגיש את החסד, בוטחים בהשם ומבקשים שהחסד יסובב אותם.
יראת שמיים זו עבודת חיים – כל רגע ורגע מחדש – כנאמר: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמיים".
כלומר: החלק שלנו בבריאה, העבודה שלנו, הבחירה שלנו, זה לחיות חיים של יראה. חיים מתוך הבנה שיש מי שמנהל כאן את כל המציאות לפרטי פרטיה.
יראת שמיים היא תוצר של התבוננות של ניסיון להבין את הבריאה להבין שהעולם אינו הפקר ויש תכלית ויש דין ודיין . ויחד עם ההבנה הזאת לבחור שוב ושוב באמת של הבריאה בחיי תורה ומצוות שהשם נתן לנו עמו ישראל .
לראות את הזמן כשפע של הזדמנויות לבחור שוב ושוב בחיי נצח. לוותר על הנאות השעה להרגיש שההנאה הרגעית חולפת ומשאירה אותנו צמאים, כמו מי ששתה מים מלוחים. זאת לעומת ההנאה והעונג מבחירות באמת, ברוחניות, בקיום המצוות, שממלאות אותנו בהרגשה של נחת רוח, תחושה של עוצמה, מה שהעולם קורא "אושר", למרות כל הקשיים והמורכבויות שיש בחיינו .
אמא סבתא הייתה מלאת התפעלות מהעולם מיופיו מהמורכבות האינסופית שלו והייתה תלמידה חכמה שרצתה עוד ועוד להכיר, להבין, לדעת, להחכים יותר ולרדת לשורשם של דברים. עד שהיא הבינה שבעצם אי אפשר להבין ונהיתה אישה יראת שמיים מלאת אמונה בטוב האמיתי. זכתה לראות את צאצאיה גדלים ומתחנכים בדרך היראה, בדרך שהשם העניק לנו ברוב חסדו, דרך התורה והמצוות.
עכשיו, כשהיא בעולם האמת, העולם הנצחי, שהטוב גלוי עכשיו היא תתהלל .
עכשיו כאשר היא רואה אותנו המשפחה שלה באים לקבר שלה וקוראים את פרקי התהילים לכבודה, עכשיו היא מקבלת את פרי ידיה.
עכשיו שיש לעילוי נשמתה לימוד כל המשניות, אמירת הקדיש, עמידה לעמוד בתפילות וחוברות של דברי תורה – תנו לה מפרי ידיה.
עכשיו שהיא נמצאת בנעימות הנצח, היא רואה אותנו ורוצה בשבילנו כולנו שנגיע בעזרת השם אחרי 120 שנה לאותו נצח לאותה נעימות – קשר ישיר עם בורא העולם אלוקי כל הנשמות.
סבתא-אמא תמיד רצתה שיהיה לנו רק טוב. תמיד חשבה איך לעזור ולהקל, לקחת חלק ולשמח .
הייתה יושבת בצד בשקט לא מחפשת תשומת לב מתבוננת בנינים המתוקים שלה ונהנית לראות איך הם נהנים להיות ביחד.
מאוד העריכה כל מי שעזר והעריכה את הקשר ביניכם את האחווה והעזרה הדדית שראתה. את השמחה שלכם להיות ביחד.
הייתם כולכם מאוד יקרים לליבה והיא אהבה לראות אתכם גדלים מתפתחים ונהיים לאנשים.
היא נהנתה לפגוש בסקרנות ביצירתיות המיוחדת שיש בכל אחד ואחד מכם.
הייתה מתבוננת בנו מהצד ושמחה שהיא זכתה להיות הסבתא של המשפחה שלנו.
אין צור כאלוקינו. השם ברא, יצר את העולם וצייר אותו בחן בחסד וברחמים והבריאה היפיפייה מדויקת כל כך ככל שלומדים עליה מתפעלים יותר.
סבתא הייתה אישה יצירתית, אומנית, שרצתה להגשים את היופי ולעשות ולהראות את המיוחד שהיא ראתה. ליצור הרמוניה עם צורות וצבעים על כל גווניהם.