גיל קוטלר
גיל נולד ברמת יוחנן, בנם הצעיר של טלילה ויואל, אח לסמדר ונני.
בגן היה ילד תוסס, חייכן, מלא חיים, מלא אנרגיה ומלא הומור. בבית הספר אהוב היה על המורים בחביבותו ושובבותו וכך גם על חבריו בכיתה. תמיד אותו חיוך בעיניים וזיק של שובבות. מילדות ראה עצמו כבוקר משוטט על הסוס במרחבי שדות, מעיז עדרי בקר. נער חם וחביב בחור חמד, אהוב במשפחתו, בין חבריו וברמת יוחנן בכלל.
כשהתבגר עבד באורווה עם יונתן עזריאלי. רוכב, מוביל את הבקר מגבעה לגבעה, שומע סיפורי בוקרים, לוגם קפה במדורות השומרים הערביים.
בסיום לימודיו יצא לשנת שרות בקיבוץ אפיק.
התגייס לצבא לקורס טייס ולמרות רצונו העז לא סיים את הקורס והגיע ל"גולני". כל השירות חלם לחזור ולנהל את ענף הבקר במשק. ואכן הגיע לכך מיד עם שחרורו. הוא חבר ליונתן יובל וביחד הקימו את האורווה החדשה והפכו את ענף הבקר לבשר בשילוב עם רכיבה על סוסים לענף מוכר וידוע בקיבוץ ובארץ. האורווה היתה ביתו השני והעבודה מרכז חייו. ב– 1986 יצא בשליחות "מילואות" להביא פרות מגרמניה.
במסגרת שנת חופשה עשה בארה"ב, באירופה ובעיקר באוסטרליה. בתקופה זו רכב, עבד, למד אילוף סוסים וראה עולם. כשחזר התבסס בענף והחליט סופית שכאן מקומו. איש אופטימי, מוקף חברים, מאיר פנים ומסור לעבודה, לחבריו ולמשפחתו.
שנתו האחרונה הייתה המאושרת בחייו. ב- 1994 נשא לאשה את בלינדה, וביחד בנו בית ברמת יוחנן.
בשנה זו יצא ללמוד בקורס ל"מנהל עסקים" במדרשת רופין. תקופת לימודיו היתה תקופה יפה לגיל. הוא האמין ביכולתו התמודד עם חומר הלימודים. נפתחו לפניו עולמות חדשים.
בשרות מילואים לקה בלבו ונפטר. גל בנו נולד לאחר מותו.
קישורים: