יוסף בן פורת (פרבר)
יוסף נולד בכפר בגליציה המזרחית במשפחה שומרת מסורת. ראשית חינוכו "בחדר" ואחר כך בבית ספר עממי ותיכון. בעקשנות ובעזרת כוחות הרצון שאפיינו אותו כנער רך, כשם שאפיינו אותו כבוגר, פילס לעצמו דרך מן החדר המסורתי שברחוב היהודי, אל בית ספר התיכון הנכרי. הואיל וידעו הוריו קשיי קיום, עזר להם בפרנסתם ע"י כניסה מוקדמת לעבודה. כחבר בתנועת "השומר הצעיר" התמסר לפעילות ציונית חלוצית.
ב-1921, בעיצומה של העלייה השלישית, עלה יוסף ארצה, עבד בניפוץ חצץ בסלילת כבישים, חפירת תעלות ניקוז, ייבוש ביצות והליכה בתלם עם פרדות בשדות הפלחה. היה בין מייסדי קבוץ בית אלפא.
נשא לאישה את הנקה ויחד הביאו לעולם את שלושת ילדיהם: שרקה, יהודית וגבי.
יוסף מצא דרכו לחקלאות וקשר נפשו במקצוע זה לכל ימי חייו, בעבודה פיזית כמו גם בפעילות ציבורית. הוא עסק בגידול גפנים ועצי פרי, ריכז את ענף הכרמים בבית אלפא והשתלם במטעים.
בד בבד עם עמל יומו, היה יוסף איש של עיון וספר, איש הגות ומחשבה, שקד על העמקת ידיעותיו, ולא רק בשטח המקצועי. התעניין במיוחד בתנ"ך ובתולדות ישראל. הוא מצא את המזיגה בין העבודה והעיון, מבלי שתקופח העבודה: יומו הוקדש לעבודה מפרכת, הערב- למנוחה ושינה ול"תיקון חצות". היה הראשון שביקש חופשה מהמשק להעמקת ידיעותיו ולמד בירושלים. שאב ממקורות הספריה הלאומית ולמד תורה מפי מורי האוניברסיטה העברית שאך נפתחה.
עם הפילוג, עבר יוסף עם משפחתו לרמת יוחנן. כאן, היה פעיל כל ימיו בחיי חברה ומגויס לתפקידים במשק: סדור עבודה, ריכוז משק וועדות שונות, ומחוצה לו: היה פעיל במוסדות שונים: ארגון מגדלי פירות, מוסדות "תנובה", מועצת פעולי חיפה מרכז מפלגת פועלי א"י, המרכז החקלאי ועוד. כראש מטה שח"ל מטעם מפאי- התמסר לפיתוח אילת והערבה. מטעם המרכז החקלאי עסק בהבראה משקית וכספית של משקים צעירים.
היתה לו, ליוסף, אוזן קשבת לכל אוושה קלה המתרחשת בלב חבר. ידע בחיוך מלבב, אבהי, בקריצת עין טובה, לנסוך בטחון ולהושיט עזרה.
הלך לעולמו בטרם עת ממחלת לב.
בן 56 במותו.
יהי זכרו ברוך
