חנה לוי
חנה, בת לשושלת רבנים במרכז פולין, גדלה בבית דתי חסידי ולמדה בבית ספר כללי. קרובה היתה לתנועה המהפכנית. היא נישאה לזאב לוי ויחד חיו בלודז', שם נולדה ב-1912 בתם יחידתם דינה, לימים מלמד. כשמלאו לדינה 6 שנים, נפרדו בני הזוג ובדצמבר 1924, בעזרתו של אחיה, זאב יוסקוביץ', עלו חנה ובתה לארץ ישראל. היא התיישבה בתל-אביב ולמרות שהיתה מבית עשירים ולא ידעה עד אז עול פרנסה מהו, החליטה להתמודד על מחייתה בעצמה, דבר שכלל לא היה פשוט בתל-אביב של הימים ההם. היא תפרה בגדי ילדים והציגה אותם למכירה בחנות משלה ואילו דינה החלה ללמוד בבית ספר לבנות וכעבור שנת לימודים אחת הצטרפה לחברת הילדים בבית אלפא. למשך זמן מה שבה חנה לפולין לסעוד את אביה ולאחר מות אמה חזרה ב-1930 ארצה. כעבור שנים עברה לנהל ולהחזיק בתי פנסיון קטנים ובלבד שתתפרנס בכוחות עצמה, מבלי להזדקק לעזרה. ואכן, כל שנותיה, בתל אביב, על הכרמל, בטבריה ובבוסתן הגליל, קיימה חנה את עצמה מעבודתה שלה.
"מתמיד", ספדה לה אסתרקה קרוא, "נלחמו בה שני הכוחות המנוגדים זה לזה: הכרתה וגאוותה על אילן היוחסין שלה מבית הוריה, הוא בית יוסקוביץ, משושלת רבנים ידועה במרכז פולין, שראתה בה משפחה מפוארת ביותר הן בתורה והן בנכסים, ובין הכרתה הברורה שיש לעבוד, כי העבודה היא בעצם העיק לאדם ולארצנו בפרט".
בשנת 1960 עברה חנה אל בתה וארבעת נכדיה ברמת יוחנן, וגם כאן עבדה בהתאם ליכולתה. היא "נפטרה בגיל 84", כותבת אסתרקה, "אחרי יסורים קשים בסוף ימיה, שכאילו ריככו והאצילו סליחה על כאבי הגוף והנפש הסוערת".