עדה רז
עדה נולדה בעיר סטניסלבוב שבגליציה, פולין, אחת מחמשת ילדיהם של הלנה ושמעון דלוגץ'. בית הוריה בית יהודי מסורתי בעל השקפה ציונית-סוציאליסטית. לפרנסת המשפחה היו הוריה בעליה של חנות רהיטים. עדה קיבלה חינוכה בגן ילדים עברי ובבית ספר תיכון פולני–גרמני. בקהילה היהודית הגדולה בעיר פעלו כל המפלגות הציוניות לגווניהן השונים. עדה היתה חברה ב"השומר הצעיר" וב-1926 היתה ממייסדי תנועת "גורדוניה" בעיר, שם הכירה, בין היתר, את פנחס לוביאנקר (לבון). ב- 1933 עלתה ארצה והצטרפה לקיבוץ בית-אלפא, קיבוצו של דוד רייז, (לימים, רז), אותו הכירה עוד מימי פעילותה ב"השומר הצעיר". בבית אלפא נישאו והביאו לעולם את לאה, בכורתם. כל משפחתה שנשארה באירופה, הושמדה בידי הנאצים.
עדה עבדה בגן הירקות, בכרם ובמטבח הילדים.
ב-1940, עם הפילוג, עברה עם משפחתה לרמת יוחנן, כאן נולדה בתה הצעירה, תמר. גם ברמה המשיכה עדה לעבוד במטבח ולימים נשלחה מטעם "האיחוד" (חבר הקבוצות), להדריך במטבחיהם של קיבוצי הנח"ל הצעירים: יפתח, נח"ל עוז, עין השלושה ואחרים. פעילותה זו הועלתה על נס בשירה של לאה נאור, "סרנדה לעדה", ללחנו של משה וילנסקי, שנודע ברבים בביצועה של להקת הנח"ל.
אישה דעתנית היתה עדה, חריפת מחשבה וחדת לשון. את דעתה נהגה להביע ברבים ללא כחל וסרק ומבלי ליפות באסיפות החברים, מעל דפי העלון, בעיתונות התנועתית והארצית.
מקור גאוותה של עדה היו בנותיה ונכדיה, כל הופעה של תמר מלאה אותה סיפוק, כמו גם הדי הצלחתה של לאה בגבעת חיים בהפקת הצגות ילדים, ריקודים וכדומה.
בשנותיה האחרונות עבדה במחסן הבגדים.
הלכה לעולמה והיא בת 73 שנים.