חנה כרמון (כספית)

04/01/1911 - 08/09/1984

פרטים אישיים

תאריך לידה: ד' טבת התרע"א

תאריך פטירה: י"א אלול התשמ"ד

שם האב: אברהם (זילברברג)

שם האם: גולדה

ארץ לידה: ליטא

שנת עליה: 1929

מקום קבורה: רמת יוחנן

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

בן/בת זוג: כרמון אלקנה

חנה כרמון (כספית)

חנה נולדה בעיר בריסק דליטא שברוסיה. אביה היה איש אדוק ושומר מצוות ובה בעת משכיל ואוהב מוסיקה. איש אשכולות היה הבקי בתלמוד ובספרות הרבנית כמו גם בספרות ההשכלה. היה אוחז בעט ומפרסם שירים ומאמרים בעיתונות העברית של התקופה. אמה היתה אף היא משכילה ויודעת שפות. היתה אישה מעשית. את בית המסחר לממכר סוכר, נרות ותה ששימש לפרנסת המשפחה, ניהלה סבתה של חנה, אם אמה, והוריה עבדו בו.
במלחמת העולם הראשונה גורשה המשפחה, ככל יהודי העיר, על ידי הרוסים מבריסק ועברה לעיירה צ'חנוביץ שבפולין, שם התגורר סבה של חנה, אבי אביה. כשהתקרבו הגרמנים לעיירה, ברחה המשפחה לפינסק שברוסיה ובתום המלחמה חזרה לצ'חנוביץ, שם גדלה חנה והתחנכה. בצ'חנוביץ קנה האב אחוזה והיו לו שם שתי טחנות ואילו האם נשאה בעול הבית וגידול שמונת ילדיהם. חנה למדה שבע שנים בבית הספר "תרבות" ובו קיבלה את השכלתה היסודית. כשהיתה בת 14 וחצי נכנסה לתנועת "החלוץ הצעיר". היא לא עברה הכשרה לקראת עליה ב"החלוץ" בשל התנגדותו של אביה שטען כי יש לה די הכשרה ציונית לשם עליה ארצה, אולם עסקה באיסוף כספים לטובת הקרנות הציוניות. עוד בטרם הגשימה את שאיפתה לעלות לישראל, מת עליה אביה.
ב-1927 חלתה חנה במחלה קשה ומשהבריאה, החלה לטפל בהשגת רשיון עליה. בהמלצת דודהּ, מרדכי יפה, השיגה את הרשיון ועלתה ארצה ב-1929, שנת המאורעות. בהגיעה לחופי הארץ היתה בנמל יפו שביתה של הספנים הערבים ולכן עגנה אוניתה בחיפה, אף על פי שטרם נבנה שם נמל מסודר. חנה היתה הראשונה מבני משפחתה שעלתה ארצה. אחריה הגיע אחיה ומאוחר יותר גם אמה, סבתה ואחיותיה. רצונה היה ללכת למשק פועלות אשר יש בו רפת. היא הצטרפה לחבורת הפועלות בשכונת בורוכוב, שם החלה אמנם להבנות רפת, אך פרות טרם היו בה. שנתיים שהתה במקום ועבדה בגן הירקות ומשעזבה את החבורה הסתובבה בארץ שנתיים נוספות, עבדה במקומות רבים וטיילה לאורכה. על קבוצת הצפון שמעה עוד בהיותה בשכונת בורוכוב. באחד הטיולים עם מרדכי יפה, הגיעה לכאן, המקום מצא חן בעינייה והיא נשארה. ב-1934 התקבלה כחברה בקבוצה.
בשנותיה הראשונות ברמה עבדה חנה בכל ענפי המשק והבית: במטבח, במכבסה, בשדה התירס ובגן הירק. בשעות הפנאי היתה באה לרפת ללמוד את מלאכת החליבה. עם הזמן נכנסה לעבוד ברפת מתוך רצון ואהבה לענף והתמידה בעבודה זו 17 שנים. שלוש פעמים ביום היתה חולבת את הפרות בידיה ואף לימדה חברים וחברות רבים את המלאכה. היתה מסורה מאוד לעבודתה, מבצעת את כל העבודות הקשות ללא עזרת בחור, מקדימה להגיע לעבודה ביום ובלילה ובכל מזג אויר.
עם הפילוג, הכירה את אלקנה מנדלברג (לימים- כרמון), שהגיע מבית-אלפא. כשהחל הגיוס לצבא הבריטי, התגייס אלקנה ובמהלך שירותו נישאו. במשך כל ימי המלחמה היתה חנה עבור החיילים חברי הרמה ששרתו בצבא הבריטי, לקשר החי עם הבית. היא לא מונתה ע"י שום ועדת מינויים, היא פשוט עשתה זאת וכולם ידעו שהיא הכתובת. כשתמה המלחמה והחיילים חזרו ועמם אלקנה. השניים הקימו את קינם המשפחתי והביאו לעולם את בניהם אמציה ויהודה. ביתם היה בית פתוח, בית קולט לילדי חוץ, תיירים ומתנדבים רבים. חנה לא ידעה שפות רבות, אך הודות לליבה החם, מצאה שפה משותפת עם כולם.
ב-1957 יצאה המשפחה להתנסות בחיים חקלאיים עצמאיים במושב שדה משה ומקץ שנה שבה לקבוצה. כשעזבה את הרפת עבדה חנה בעבודות בית שונות: במטבח, במכבסה ועוד. במרוצת השנים היתה חברה פעילה בועדת חיילים, בועדת בריאות ובועדת קליטה. גם כשהיכולת הגופנית ירדה, לא כהו הרצון לעזור לזולת והצורך להשכים קום, ללכת לעבודה ולא להכנע לבגידתו של הגוף. היא לא בזה לשום עבודה ובשנותיה האחרונות עבדה במטבח בקילוף בצל, ולו כדי להישאר עסוקה ולהביא תועלת.
הלכה לעולמה ערב יום הולדתה ה-73. 

יהי זכרה ברוך 

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

  • תעודת זהות

    חנה כרמון (כספית)

    בת גולדה ואברהם זילברברג

    נולדה ברוסק – ליטא

    י"ב באלול תרע"א  05.08.1911

    נשואה לאלקנה

    אמא לאמציה ויהודה

    עלתה לארץ בשנת 1929

    הצטרפה לרמת יוחנן 1934

    נפטרה י"א באלול תשמ"ד  08.09.1984

    בת 73 במותה

     

  • מאמציה כהן לחנה הרפתנית

    30.1.38

    מאמציה כהן לחנה הרפתנית:

    חנה השומעת את? תיפח רוחו של השטן באבי אביו לעשרים דור! סוף סוף נודע לי מקום קבורתך. מקום נאה מצאת לך משק הפועלות. חי נפשי שהשתגעת. האם לא מספיקים היו לך הרכילות וההיסטריה אצלנו כאן שהלכת לחפש אחרי אוצר בלום דומה לזה הנקרא משק הפועלות? אבל מילא תטבלי את עצמך היטב היטב באטמוספירה של משק הפועלות עד שתשובי ותברחי בחזרה הנה.

              אצלנו תענוג, הבוץ כולו מחמדים, דליל ורכיך כמו שמנת שמונה-אחוזים. "כוכבה" מסמנת בפטמותיה שני חריצים בתוך הבוץ ומתקבלת מפה מכל תנועותיה בחצר. אגב, היא, מעשה שטן, המליטה עגל ואי אפשר לשנות שום דבר בשביל להפכו לעגלה.

    ברפת הכל טוב ואם לפרט את הטוב לחלקיו תראי שהכל כרגיל ובסדר הגמור ביותר. טובה מתאוננת בלי חסך: שזה לא טוב ושכאן לא בסדר ושזה לא במקום ולמה זה כך וכן הלאה. ישראל לא מפסיק מלבכות כל הימים שהוא חמור שרותמים אותו לכל עבודה קשה במיוחד. מלבד זה הוא מנדנד לי על הנשמה בלי הרף שהוא רוצה לעזוב את הרפת ושאין כל טעם להוציא את כוחותיו היקרים למשק שלא יהיה שלו. ושביום שאני אעזוב יעזוב אף הוא. אגיד לך את האמת שכדאי היה שאעזוב היום בשביל להיפטר מנודניק שכזה. רואה את, חנה, שדודך הינהו דוד כהלכה ללא פגם. בלה ורחל כרגיל מתחרות באיחורים. בקיצור, במערב אין כל חדש.

    ברפת, בעולם החי יש קצת שינויים. "גמלה" מרוב געגועים אחריך הפחיתה בחלב. "דבורה" גמרה את החודש החמישי שלה בשמונה-עשר וחצי ליטרים. "פליגה" תסיים את עונת החליבה שלה של 290 יום בתנובה של 4685 ליטרים ו-180 קילוגרם של שומן והאחוז הממוצע של השומן 3.89. "חליפה"- 3906 ליטרים, 148 קילוגרם שומן, 3.79% במשך 330 יום. אוצר הקש והחציר דללו לגמרי ושלמה יחפש מחר בחיפה להשיג כמה טונים. מרעה לא הפסקנו אף ליום אחד. התנובה היומית של החלב היא בין 440 ליטר ל-420. נקווה שעכשיו תהיה ירידה מודרגת עד להתחלת מרס מפני שבחודש פברואר לא תהיה אף המלטה. "נסיכה" הגיעה לשלושים ליטר. היקרה "אילה" כבר הגיעה לרקורד של 6 ליטרים למעת לעת ומחר אם ירצה השם יבוא קצב לקנותה. מחר מחרתים אני עומד לנסוע ולקנות פרות לתל-עמל ואז אקנה פרה אחת גם בשבילנו. הממוצע של הפרות הדמשקאיות שלנו מכל השנים יחד המצטרף מ-15 שנות חליבה הוא 2700 ליטר לפרה לשנה. כמובן שזה לא גבוה לגמרי וזוהי אחת הסיבות לתנובה ממוצעת נמוכה לפרה חולבת ברפת.

    השבוע נכנסים שני סטודנטים לרפת בקשר עם ההכנות של השומר הצעיר לקבל בעתיד את הרפת , רוזה וחיים הורביץ. שתתחלנה יותר בפרות להתיבש יכנסו עוד שניים. "שרלוטה" מצבה חמור ואני אינני אופטימיסט ביחס אליה, אם כי הרופא עוד לא אמר נואש. השבוע לקחו דם לרפת, ובכלל כל חודשיים יקחו כעת דם, בגלל התשובה החיובית של "גשמית" של קרית ענבים שנשלחה לשם בחזרה. השבוע יתחילו כנראה, בגמר הרפת החדשה, את החצי השני. מלבד זה, יש להתחיל בסידור מקום לפר הצעיר, וסככת שמש לפרות.

    רואה את, חנה, שלגמרי לא היית קמצן ופתחתי את השיבר של הידיעות הקטנות ביד רחבה בשביל שתרגישי כאילו חיית ברפת.

    במשמר העמק מחלת הפה והטלפיים היתה קשה כי כל הפרות נוגעו בפצעים על הפטמות וגם מספר קיבל דלקות עטין. מצב דומה לזה ישנו גם בגבת. בבית אלפא פרצה מחדש מחלת ההפלה ומובן שאין בזה נחת. בדגניה החליטו למכור מספר רב של פרות שניתדלדלו מסיבת הפה והטלפיים.

    העגלות המבכירות ההולנדיות שלנו החלו למלא את עטיניהן הלא בושה. בעוד חודשיים תתחלנה להמליט. "קוריוזה" החלה לקבל אוכל מרוכז כי נשארו לה עוד חודש ושבוע להמלטה. ביום הראשון לא האמינה למראה עיניה וחשבה: או שטעות כאן, או שמתלוצצים על חשבוני. עכשיו השלימה עם גורלה. ואשר לעטין- אין לה עדיין סימן לכך. כנראה שאחר ההמלטה יצטרכו לסחוב לה עטין בצבתות.

    היי שלום וחִלבי בחשק ובמרץ את פרותייך הדגולות בשכונת בורוכוב שלך.

    אמציה כהן.