טובה סמילנסקי
טובה סמילנסקי מראשוני המייסדים של רמת יוחנן –סוגרת בזאת את מסכת חייה מלאי הפרקים וההרפתקאות.
טובה נולדה בשנת 1909 בעיר קרמנצ'וג שבאוקראינה למשפחה שומרת מסורת, שאינה דתית. טובה חוותה בילדותה את מלחמת העולם הראשונה, פרעות האוקראינים ביהודי העיר וכן את מלחמת "הלבנים באדומים" בסיום המלחמה.
בגיל 9 הצטרפה טובה לצעירי השומר הצעיר ובגיל 14 עלתה לארץ עם דודה, לאחר תלאות באיסטנבול. בפתח תקווה המשיכה לימודיה והצטרפה לנוער העובד. בתום לימודיה הטרפה לאחותה בעין חרוד.
לאחר שנתיים הצטרפה לקבוצה קטנה, קבוצת הכרמל, שרצתה להגיע להתיישבות. בהמשך הצטרפה קבוצה זו לקבוצת הצפון וביחד עברו כולם לקיבוץ גניגר להכשרה ועסקה בנטיעות ביער בלפור.
בגניגר עבדה גם ברפת וגם בנטיעות ונישאה ליצחק כתר שם גם נולד אמיר בנם.
ב- 1931 עלתה טובה עם הראשונים לגבעת מג'דל. ברמת יוחנן הייתה בין מקימי הרפת.
בתקופת הפילוג הייתה בין המובילים והשתתפה בכל שלבי המשא ומתן. מהעבודה ברפת עברה טובה לתחום החינוך ושרתה בכך שנים רבות, כולל שלוש שנים בועדת חינוך של התנועה בתל אביב. בשובה מפעילות בתנועה עבדה בענפים שונים: מטבח, מזכירות טכנית, מחסן, חברת ילדים, סידור עבודה ובשנים האחרונות עבדה במכון להווי ומועד.
טובה, אשר שפת אמה היתה רוסית השתלבה בסיוע לקליטתם של עולי ברית המועצות בשנות העלייה הגדולה לארץ. בשנים שמסך הברזל היה סגור טובה ניהלה תכתובות עם אסירי ציון ועודדה את רוחם. שנים רבות לאחר השתלבותם בארץ הקפידה לשמור על קשקר עמם.
תמיד הייתה מעורבת ופעילה בחיי הקיבוץ וכיהנה בועדות שונות ורבות בתפקידים. טובה לא היססה להביע את דעתה בכל עניין, גם אם חרגה דעתה מהקו הכללי.
תמיד הייתה נאמנה לדרכה הציונית – חלוצית, קיבוצית במחשבה ובמעשה. בראיון אחרון, לפני כחודשיים אמרה כי מעולם לא פקפקה בצדקת הדרך בה בחרה והיא מרגישה סיפוק רב ביצירה זו העומדת עכשיו לנגד עיניה.
טובה – אחרונת קבוצת הכרמל, הלכה לעולמה. דמותה תחסר בין שאר בוני המקום ומעצבי דמותו.
יהי זיכרה ברוך.
כתבה: רותה היוז
