משה הלוי

משה הלוי בן גולדה וקלמן זלוביץ נולד כ"ב בסיוון תרפ"ד  27.7.1924 בעיר ברכובה שבצ'כסלובקיה. עירו נמצאה בשטח קרפטו- רוסיה. אביו עבד ביקב ובמשק עזר קטן. היו לו אח ואחות.

כנער, כבר בגיל 14 חווה משה על בשרו את גילוייה של האנטישמיות בעירו דבר שהשפיע על עיצוב השקפת עולמו כיהודי וכציוני.  בבית הספר הוא למד מכניקה ועבד בתיקון מכונות שונות. הוא התגאה בכך שזכה לחינוך בארץ בעלת שילטון דמוקרטי כצ'כוסלובקיה.

בפסח 1944 נכנסו הגרמנים לעירו והחלו בהשמדת היהודים והעברתם בקרונות בקר למחנות ההשמדה. משה כנער היה ביניהם, הועבר למחנה ההשמדה אושוויץ. אודות לחוסן גופו נשלח למחנה עבודה  וגורלו נחרץ לחיים. שוחרר מן המחנה כשעל ידו חקוק המספר 4922 והוא בן 21.  לאחר המלחמה חזר לעירו הולדתו לחפש את משפחתו, לא הורשה להיכנס לביתו, ולא מצא איש. החליט לעלות ארצה. הוא פגש  בחיילי הבריגדה  היהודית ובסיועם הגיע לאיטליה. הוא עלה באניית מעפילים וירד בחוף נתניה. ללא ידיעת השפה וללא קרוב ורע התגייס להגנה והרגיש שותף לבנין הארץ והגנתה. מפקדו ב"הגנה" היה עלי רייזנר שהציע לו להצטרף לקיבוץ רמת יוחנן. לכאן הגיע בשנת 1949.

כל השנים התמיד ועבד בפלחה ובגידולי השדה. אהב את עבודתו, את ריח האדמה ונופי המקום, אהב את שירי הארץ, והיה קשור לקיבוץ לחבריו. קשר קשרים מיוחדים עם צעירי המקום והתחבב עליהם מאד. משה היה צנוע וישר, חרוץ עד מאד ומסור ועל כל פועלו זכה בשנת 1998 לקבל פרס "עובד מצטיין" ממשרד העבודה.

בשנת 1970 עלתה לארץ אחותו היחידה עם בני משפחתה. ומשה, שעד אז הקיבוץ היה לו משפחה, זכה למשפחה של ממש בארץ ישראל ושמר על קשר הדוק אתם, סייע להם ככל יכולתו. ואכן, משפחה זו השתרשה בארץ וגמלה לו בטיפולה המסור ובדאגה עד יומו האחרון.

בשנת חייו האחרונה חלה מאד ונפטר לאחר סבל רב.

נפטר ח' באב תשס"ג    6.8.2003

בן 79 במותו

יהי זכרו ברוך