פרידקה גרטל
פרידקה נולדה בעיירה רז'יצה שבלטביה, אחת מששת ילדיהם (חמש בנות ובן) של רחל וצבי גרבר. בית המשפחה היה בית יהודי לא דתי, האב היה פעיל ציוני מסור ואילו האם- בונדאית. לפרנסת המשפחה היתה להורים חנות לממכר בגדים מוכנים, ואילו האם היתה תופרת בעלת מקצוע. ראשית לימודיה של פרידקה היתה בבית ספר רוסי ואחר כך עברה לבית ספר יהודי שהלימודים התנהלו בו בעברית ובאידיש. בזמן לימודיה בגימנסיה לבנות השתייכה זמן קצר לתנועת הנוער "השומר הצעיר" ואחר כך עברה ל"נוער בורוכוב", תנועת הנוער של "פועלי ציון", שם היתה שם פעילה מאוד. בת 20 יצאה להכשרה של תנועת "החלוץ" בעיר ליבבה, שם עבדה, ככל הבחורות, בגן הירקות. מקץ חצי שנה בהכשרה, יצאה בנובמבר 1932, לדרכה לארץ ישראל.
בבואה ארצה, בינואר 1933, הצטרפה פרידקה לפלוגת הקיבוץ המאוחד בהרצליה, והחלה מיד בעבודתה החקלאית במשתלת ההדרים של הפלוגה. תנאי החיים שהיו מנת חלקם של חברי הפלוגה בימים ההם היו קשים מאוד: הארעיות, הדלות והמצוקה במזון, בלבוש ובדיור הם שעשו את בחירתה של פרידקה שלא לזנוח את חלום נעוריה ולדבוק באורח החיים התובעני הזה, למעשה גבורה של ממש. בהרצליה הכירה את אליהו גרטל אשר הצטרף לפלוגה חודשים ספורים אחריה. ב-1935 עלתה הפלוגה להתיישבות הקבע בשפיים, שם המשיכה פרידקה לעבוד במשתלת ההדרים ולעתים נשלחה לרפת לחלוב בידיים, מלאכה שהיתה מיומנת בה עוד מבית הוריה. נאמנה ומסורה היתה לעבודתה, כיתר בני דורה החלוצים, שהעבודה היתה עבורם לא רק מילוי חובה, כי אם ביטוי לאמונה גדולה. נוסף על חבריה יוצאי עיירתה, קשרה פרידקה קשרים עם חברותיה לעבודה במשתלה. היא אהבה את הבילוי החברתי, השתתפה בכל ערבי ריקודי העם, שרה במקהלה וכל אלו העניקו לה שמחת חיים ותחושת שותפות ליצירת חברה ועיצובה. בימי המאורעות נטלה חלק בהגנת הישוב.
גורלם של הוריה שנרצחו בידי שכניהם הלטבים עם פלישת הצבא הנאצי לעירם וקוצר ידה להושיעם, ייסרו אותה מאוד. לימים, ב-1964 בקרה בלטביה את אחיותיה ואחיה וקרובים נוספים שניצלו מצפורני הנאצים כשברחו בימי מלחמת העולם השניה לרוסיה ושבו בתום המלחמה ללטביה.
ואז בא השבר הגדול בקיבוץ המאוחד והפילוג שבעקבותיו. פרידקה ואליהו, שהיו חברי מפא"י, לא יכלו לשאת את היחסים החברתיים שהעכירו את האוירה ואת הויכוחים המדיניים הסוערים וב-1952 עזבו את שפיים עם ילדיהם, שירה ומשה, ועם קבוצת חברים נוספת ועברו לרמת יוחנן.
ההעברה משפיים, הפרידה מהטובים שבחבריה והקליטה ברמת יוחנן בקרב חברי המשק הותיקים היו עבור פרידקה בת ה-45 משבר קשה. היא החלה לעבוד עם סטפקה בגידול פרחים (סייפנים) ולמן חיסול הענף עבדה שנים ארוכות במטבח. בד בבד היתה שותפה בחיי החברה, שרה במקהלה, כיהנה כסדרנית עבודה וכחברה בועדת חברים, ועדת חברה ועוד. בימי כהונתה בועדת חברים הנהיגה את הנוהג של מתן תשורה לחבר במלאת לו יובל שנים.
ב-1971 הלך אליהו לעולמו ופרידקה, הגם שהיתה מוקפת בחבריה, נותרה בבדידותה. בשנותיה האחרונות זכתה לראות בנישואי ילדיה ובהולדת נכדים ראשונים. חרף מצבה הבריאותי הלקוי, המשיכה לעבוד במטבח כפי יכולתה עד ימיה האחרונים.
הלכה לעולמה בחורף 1989 והיא בת 82 שנים.
