חנה טרטקובר-ארנון
חנה נולדה בסמבור, גליציה, בבית שומר מסורת. אביה היה קבלן בניין. היא למדה בבי"ס תיכון פולני. ב-1915, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, עברה המשפחה לוינה ושם הצטרפה חנה לתנועת "השומר הצעיר". עברית אמנם התחילה ללמוד כבר בוינה, אך את עיקר רכישתה של השפה השלימה בארץ. ב-1920 עלתה ארצה עם קבוצתה מ"השומר הצעיר". מסעה עבר דרך צ'כוסלובקיה ונמל טרייסט, עד אשר הגיעה לבסוף לנמל חיפה.
בארץ, כדרכם של חלוצים, עברה חנה תחנות מספר כדרכם בדרכה להתיישבות: עבדה שנה בחצץ על כביש חיפה-ג'דה ולאחר שנת ריפוי בחו"ל, עברה ב-1921 לקבוצת כנרת. ב-1922 הצטרפה לגדוד העבודה ושהתה בתל-יוסף שנה ומחצה. במשך שנה עבדה בתל-אביב אצל רוזה כהן-רבין. ב-1926 הצטרפה לקיבוץ בית אלפא. שם עבדה בגן הירק, בבית הילדים ובמתפרה.
ב-1927 נישאה לאפריים, יחד אימצו אל חייקם את ליזה, אחייניתם שהתייתמה בינקותה והיתה להם כבת והביאו לעולם את הגר ועמוס.
ב-1940, בעת הפילוג, עברה עם משפחתה לרמת יוחנן. כאן עבדה בקביעות כתופרת במחסן הבגדים. היתה תופרת מקצועית ומיומנת, מידות ומספרים שלמדה בקורס לפני עשרות שנים, היו מתוייקים במוחה וידעה מיד לשלוף בשעת הצורך. הדריכה ברצון את התופרות הצעירות אשר למדו ממנה שיטות עבודה כדי לחסוך ולפשט את תהליך הגזירה והתפירה. במשך כל השנים הרבות שעבדה במחסן, ראתה את השירות למען החבר כמשימה שקדמה לכל דבר אחר, ללא התחשבות בשעות העבודה, בשבתות ובחגים. לא היתה בקשה ומשאלה של חבר, מרכז ענף או ועדת תרבות, שלא נענתה אם רק ידעה איך. בכל אופן ניסתה. החלה את יום עבודתה כשבחצר חושך ודממה, זה היה הזמן האהוב עליה ביותר. מדי פעם היתה מביאה איזה פרח מיוחד או פרי יפה שצמח בגינתה.
הרבתה לקרוא ובכמה שפות. גאה היתה במשפחתה.
בשנותיה האחרונות חלתה. היא הלכה ודעכה עד אשר מצאה את מותה בנסיבות טרגיות.
