על חיימקה שאיננו
חיימקה נולד בתל אביב בקיץ 1953 להוריו שושנה ועמנואל בן טל.
בן עשר הגיע לרמת יוחנן עם הוריו ואחיו: דרורה, ישראלה ואלירון.
עד מהרה נעשה בן משק מן המניין. הוא השתלב בבית הילדים בקלות והיה חלק בלתי נפרד בלימודים, בעבודה, במשחקים, בפעילות ובמסיבות. חבריו זוכרים אותו כנער חברותי, אוהב לעזור, ג'נטלמן. תמיד התנדב למשימות והשתדל להיות במרכז העניינים.
בנעורים היה מדריך בחברת הילדים הצעירה, ועם תום לימודיו, יצא לשנת שירות בגרעין "עודד" בקריית שמונה, ועסק גם שם בהדרכת נוער.
לאחר השרות הצבאי חזר והשתלב בחיי הקיבוץ.
בשנים 1977- 1978 הדריך גרעין של הנוער העובד והלומד שהתעתד להתיישב במצפה שלם.
ב-1979 הצטלבו דרכיהם של סוזאן, שעלתה ארצה מניו-זילנד, הרחוקה ושל חיימקה "הצבר". לאחר שנישאו, הקימו ביתם ברמת יוחנן.
במספר תחומים היה חיימקה פעיל והטביע חותם במשך השנים:
בראשית שנות ה-80 ריכז את פעילות הספורט ברמת יוחנן. דיווחיו המפורטים ב"ברמה" מלמדים לא רק על פעילות רבת משתתפים בספורט תחרותי באותן שנים, אלא גם על חיימקה עצמו, המעורב והדואג, שבראש מעייניו לא רק הספורט לשמו, אלא גם עשייה חינוכית וחברתית. מתוך כך הוא מתריע על התנהגות של הקהל במשחקים, תובע נורמות של איפוק ואירוח מכובד של היריבים.
אחר כך, קיבל על עצמו את האחריות על קבוצות מתנדבי חו"ל וכֹח האדם הזמני של הקיבוץ, תפקיד המחייב קשירת קשרים אישיים וכן עבודה רצופה עם מסגרות הניהול של הקיבוץ. עבודה זו תבעה ממנו נוכחות בכל עת ובכל שעה לטיפול בקליטת מתנדב חדש, בבעיה שמתעוררת בעבודה או בענייני בריאות. יכולת התקשורת בשפה זרה עמדה לו בתפקיד זה כמו גם הרצון להעניק לזרים תחושת בית במקום חדש. במסגרת זו קיבל אחריות על ליווי הסטודנטים בפרויקט "סלע", וקבוצות זמניות אחרות.
בתשע שנות עבודתו באקונומיה שילב חיימקה בין אהבתו לחברה ואהבתו לבישול ולאירוח. אהב את המגע עם החברים, נהנה לספק את רצונם. השתדל לגוון ולהמציא ארוחות מיוחדות. השכים קום עם אור ראשון לבחור את התוצרת המשובחת ביותר בשוק.
בסיום תפקידו כתבו לו חבריו לענף המזון:
אם היה לך רק חוש הומור טוב ולא היית נדיב – דיינו.
אם היית נדיב ולא היית חרוץ – דיינו.
אם היית חרוץ ולא היית אנין טעם– דיינו.
אם היית אנין טעם– ולא היית מסור – דיינו.
אם היית מסור – ולא היית בעל יוזמות חדשות – דיינו.
אם היית בעל יוזמות חדשות – ולא היית חבר טוב – דיינו.
אבל אתה בעל חוש הומור, וגם נדיב, חרוץ וגם בעל מעוף, אנין טעם מסור ובעל יוזמות חדשות ובמיוחד, חבר טוב!
ואכן חיימקה היה חבר טוב בכל מקום אליו השתייך בקיבוץ.
חברים שחלקו עימו ועם סוזאן הורות בבית ילדים מספרים על התנהלות חברית, ומייצרת אוירה נעימה.
השנים האחרונות לא היטיבו עם חיימקה. לא עוד במרכז העשייה, אך לעולם מחפש להיות עסוק ומחובר לבריות.
לאחרונה, השתלב בצוות "תיבולים", מפעל התבלינים המקומי.
מחלתו, אותה נשא בשקט ובגבורה, בליוויה המסור והתומך של סוזאן, הייתה ידועה לכולם. צר היה להיווכח שההתדרדרות במחלה אינה פוסקת,
שהסבל רב. אבל חיימקה היה אופטימי. היו לו עוד תוכניות. הנה זה עתה הגיע להשתכן בבית המשפחה החדש והנוח. אך כוחו לא עמד לו.
לא ידענו עד כמה קרוב סופו. בבוקר שבת הלמה בכולנו ההודעה שחיימקה הלך לעולמו.
אתכם בצערכם, סוזאן, יונתן, ירדנה, ירון ויסמין, אמא שושנה, דרורה, ישראלה ואלירון.
אם יש נחמה לאובדנכם, הרי היא כי מנוחה נמצאה לו יש אי שם.
כתבו: מירי ונורית פיינשטיין
