מיכאל שנל
19.8.1938 – 7.3.2012
בשבוע שעבר נפטר מיכאל שנל.
לחלק מהחברים מיכאל לא מוכר, מיכאל הוא בן רמת יוחנן ואחיה של זהר לקח, שגדל, התחנך, ופעל ברמת יוחנן במשך כעשרים שנה.
בימים הרחוקים ההם, ילדי בית הספר היוו כוח עבודה חשוב בתפעול הענפים, הילדים היו נקשרים לענפי היצור ולקחו חלק בכל הנעשה בענף, ידעו והבינו את כל המתרחש בענף ולמדו איך לתפעלו ולנהלו.
מיכאל נקשר לענף הצאן, ומהר מאוד הפך לחלק בילתי נפרד מהענף, מיכאל הפך למרות גופו הצנום לחולב עם ההספק הגדול ביותר (החליבה הייתה בידיים), הגוזז המהיר ביותר מבלי לפגוע בעור הכבשה.
שרמת יוחנן התחילה לגדל כותנה וקטיף הכותנה נעשה בידיים, וחלק נכבד מעבודת הקטיף היה מוטל על הילדים והחברים הפך מיכאל לקוטף המהיר ביותר.
אפשר היה לזהות בתנועותיו, בכל פעולה שעשה זריזות, יעילות, ולמידת הפרטים כיצד לחסוך במאמץ. כך שבמשך השנים הודבק לו המשפט "לך לשנל אצל ראה דרכיו ושב בצל" שמובנו היה איך לעשות מהר וטוב וגם להספיק לנוח.
בימים ההם שספורט השחייה היה בשיאו ואגודת גוש זבולון הובילה את ענף השחייה, בישראל, הן בכמות והן באיכות מיכאל היה חלק מנבחרת השחייה בסגנון החזה.
לימים גם בנו נדב ז"ל הפך לאלוף המדינה ובעל השיא הישראלי.
לאחר שחזר מהצבא, השתלב מיכאל בענף הלול והפך תוך מספר שנים למנהלו, ענף הלול על שתי שלוחותיו, פיטום ורביה, היה הענף החקלאי הגדול ביותר במשק, ומיכאל פיתחו והרחיבו, ההרחבה המשמעותית ביותר הייתה הקמת לולי הפיטום שמתפקדים עד היום, לולים אלו שהגיעו מהולנד מפורקים הורכבו ע"י צוות הלול בניצוחו של מיכאל,ביוזמתו של מיכאל הוקמה גם המדגרה, שמשמשת היום את מפעל תיבולים.
לאחר שסיים לימודי חקלאות בפקולטה ברחובות והפך לבעל ידע תיאורטי ובעל ניסיון מעשי יצא לאקוודור להקים לולים במסגרת פרויקט חקלאי, לאחר שסיים את תפקידו בפרויקט החקלאי, החליט לעזוב את רמת יוחנן, והקים עבור בעל הון מקומי חוות לולים ענקית, גם כאן באו לשילוב, הבנתו המקצועית, יכולת הביצוע, היוזמה וההעזה.
לאחר שסיים את עבודתו בחוות הלולים פנה לתחוח חדש והוא גידול שרימפס, לכאורה זה ענף חדש עבורו, אך הידע החקלאי, היזמות, כושר האילתור, והתעוזה הביאו אותו להקמת חוות גידול שמשווקת את הסחורה בכל העולם.
לאחר הקמת חוות השריימס פנה לעיסוק חדש, גם הוא בתחום החקלאות, גידול ורדיים, מיכאל הקיים במו ידיו חוות ורדים בהיקף של 100 דונם זה מפעל גדול ביותר שמצריך ידע, הבנה, ומומחיות בתחומיים חדשים, כמו קרקע, צמחים, ושווק,גם כאן התגלתה יכולתו הרבה של מיכאל שהקים חווה לתפארת.
ידידותי עם מיכאל התחילה מהימים שהיתי בגן ומיכאל בכתה ג', גידלנו יחד יונים, ודבורים, היינו חלק מאגודת גוש זבולון בשחיה, עסקנו יחד בעבודה וניהול ענפים חקלאיים (מיכאל לול ואני רפת), תמיד נהניתי לשמע ממנו עצות טובות וחכמות, לי אבד חבר טוב שתמיד הצטערתי שלא המשיך את דרכו ברמת יוחנן שלה היה יכול לתרום רבות.
יהי זיכרו ברוך.
דניאל פרי
