קָדִיש

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. [הקהל עונה ״אמן״]

בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. [אמן]

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

[אמן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא]

יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא. [אמן]

לְעֵלָּא מִן-כָּל-בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. [אמן]

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. [אמן]

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. [אמן]

קדיש – תרגום לעברית

יִתְגַדֵל וְיִתְקַדֵש שְמוֹ הַגָדוֹל  [הקהל עונה ״אמן״]

בָּעוֹלָם שֶבָּרָא כִּרְצוֹנוֹ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתוֹ, וְיַצְמִיחַ גְאוּלָתוֹ וִיקָרֵב מְשִיחוֹ.

בְּחַיֵיכֶם וּבִימֵיכֶם וּבְחַיָיו שֶל כָּל בֵּית יִשְֹרָאֵל

בִּמְהֵרָה וּבִזְמָן קָרוֹב וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהַא שְמוֹ הַגָדוֹל מְבוֹרָך לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם

וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל,

שְמוֹ שֶל הַקָדוֹש בָּרוּך הוּא. [אמן]

מֵעַל לְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַשִירוֹת,   

הַתִשְבָּחות וְהַנְחָמוֹת  הַנֶאֱמָרוֹת

בָּעוֹלָם, וְאִמְרוּ אָמֵן. [אמן]

יְהֵא שָלוֹם רָב מִן הַשָמַיִם וְחַיִים טוֹבִים עָלֵינוּ

וְעַל כָּל יִשֹרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן [אמן]

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו,

הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ,

וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. [אמן]

אל מלא רחמים שוכן במרומים.

המצא מנוחה נכונה תחת כנפי השכינה, במעלות קדושים וּטְהורים כזוהר הרקיע מזהירים ומאירים ,

את נשמת ______ בן _______ שהלך לעולמו.

בעבור שאנו מתפללים לעילוי נשמתו.

בגן עדן תהא מנוחתו.

לכן, בעל הרחמים יסתירֵהו בסתר כנפיו לעולמים.

ויצרור בצרור החיים את נשמתו.

ה' הוא נחלתו וינוח בשלום על משכבו, ונאמר אמן.

***********************************************

אל מלא רחמים שוכן במרומים.

המצא מנוחה נכונה תחת כנפי השכינה, במעלות קדושים וּטְהורים כזוהר הרקיע מזהירים ומאירים,

את נשמת _______בת _________שהלכה לעולמה.

בעבור שאנו מתפללים לעילוי נשמתה.

בגן עדן תהא מנוחתה.

לכן, בעל הרחמים יסתירָה בסתר כנפיו לעולמים.

ויצרור בצרור החיים את נשמתה.

ה' הוא נחלתה ותנוח בשלום על משכבה, ונאמר אמן.

תהלים פרק א

א) אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב:

(ב) כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ, וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה:

(ג) וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ, וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ:

(ד) לֹא כֵן הָרְשָׁעִים – כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ:

(ה) עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט, וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים:

(ו) כִּי יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד:

תהלים פרק טו

(א) מִזְמוֹר לְדָוִד ה': מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ:

(ב) הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק, וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ:

(ג) לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ, לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה, וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ:

(ד) נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס, וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד. נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר:

(ה) כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ, וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח.

עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם:

תהלים פרק כג

(א) מִזְמוֹר לְדָוִד: ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר:

(ב) בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי, עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:

(ג) נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:

(ד) גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע – כִּי אַתָּה עִמָּדִי. שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:

(ה) תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי. דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:

(ו) אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי. וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְאֹרֶךְ יָמִים:

יט) הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּמוֹתֶיךָ, חָלָל: אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים
כ) אַל-תַּגִּידוּ בְגַת, אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן: פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים
כא) הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם–וּשְׂדֵי תְרוּמֹת: כִּי שָׁם נִגְעַל, מָגֵן גִּבּוֹרִים–מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן
כב) מִדַּם חֲלָלִים, מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים–קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן, לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר; וְחֶרֶב שָׁאוּל, לֹא תָשׁוּב רֵיקָם
כג) שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן, הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם, לֹא נִפְרָדוּ; מִנְּשָׁרִים קַלּוּ, מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ
כד) בְּנוֹת, יִשְׂרָאֵל–אֶל-שָׁאוּל, בְּכֶינָה; הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי, עִם-עֲדָנִים, הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב, עַל לְבוּשְׁכֶן
כה) אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים, בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה–יְהוֹנָתָן, עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל

כו) צַר-לִי עָלֶיךָ, אָחִי יְהוֹנָתָן–נָעַמְתָּ לִּי, מְאֹד; נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי, מֵאַהֲבַת נָשִׁים
כז) אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים, וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה

שמואל ב', א': יט-כז

* * *

חָבֵר כִּי יֵלֵךְ לְעוֹלָמוֹ – וְהָלְכוּ עִמּוֹ

שְׁנוֹת עָמָל, שְׁנוֹת חֲלוֹם וִיצִירָה .

אוּלָם כֹּחוֹ אֲשֶׁר זָרַע

לֹא לַשְּׁוָא – לֹא לַשְּׁוָא.

הַגַּרְעִין יוֹסִיף לִנְבֹּט,

הַשָּׂדֶה יַעֲלֶה דָּגָן,

הָאֲדָמָה תֵּדַע לְהָנִיב

וְהָעֵץ יַבְשִׁיל פֵּרוֹת,

כְּדַרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם.

כִּי הַבַּיִת יַתְמִיד לְשַׂגְשֵׂג,

כִּי יֶהֱמֶה חַיִּים,

כִּי יוֹסִיף וְיַרְבֶּה דּוֹרוֹת,

גָּאוֹן הוּא לְהוֹלֵךְ –

זוֹ מִשְׁאַלְתּוֹ וְּנְמַלְאֵנָה.

מתתיהו שלם

אֲפִלּוּ סְלָעִים נִשְׁבָּרִים, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,

וְלֹא מֵחֲמַת זִקְנָה.

שָׁנִים רַבּוֹת הֵם שׁוֹכְבִים עַל גַּבָּם בַּחֹם וּבַקֹּר,

שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת,

כִּמְעַט נוֹצָר רֹשֶם שֶׁל שַׁלְוָה.

אֵין הֵם זָזִים מִמְּקוֹמָם וְכָךְ נִסְתָּרִים הַבְּקִיעִים.

מֵעֵין גַּאֲוָה.

שָׁנִים רַבּוֹת עוֹבְרוֹת עֲלֵיהֶם בְּצִפִּיָּה.

מִי שֶׁעָתִיד לְשַׁבֵּר אוֹתָם

עֲדַיִן לֹא בָּא.

וְאָז הָאֵזוֹב מְשַׂגְשֵׂג, הָאַצּוֹת נִגְרָשׁוֹת וְהַיָּם מֵגִיחַ וְחוֹזֵר,

וְדוֹמֶה, הֵם לְלֹא תְּנוּעָה.

עַד שֶׁיָּבוֹא כֶּלֶב יָם קָטָן לְהִתְחַכֵּךְ עַל הַסְּלָעִים

יָבוֹא וְיֵלֵךְ.

וּפִתְאֹם הָאֶבֶן פְּצוּעָה.

אָמַרְתִּי לְךָ, כְּשֶׁסְּלָעִים נִשְׁבָּרִים זֶה קוֹרֶה בְּהַפְתָּעָה.

וּמַה גַּם אֲנָשִׁים.

דליה רביקוביץ

אַתָּה שָׂם זֶרַע בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה
וְעוֹלֶה מִמֶּנָּה גִּבְעוֹל
וּמוֹפִיעַ נִצָּן
וְהוּא פּוֹרֵחַ,
וּבְתוֹךְ הַפֶּרַח זֶרַע חָדָשׁ.

וְאַחַר כָּךְ נוֹבֵל הַפֶּרַח,
הֶעָלִים נוֹשְׁרִים
הַצֶּמַח מֵת.

לְעִתִּים קוֹרֶה
שֶׁהָרוּחַ שׁוֹבֶרֶת אֶת הַגִּבְעוֹל
וְהַפֶּרַח נוֹבֵל:
הַפֶּרַח מֵת.

לָאֲנָשִׁים – כְּמוֹ לַצְּמָחִים –
תְּקוּפוֹת שׁוֹנוֹת בְּחַיֵּיהֶם

לְכֻלָּם עֵת
לִצְמֹחַ,
לִפְרֹחַ
וְעֵת לָמוּת.

לָאֲנָשִׁים – כְּמוֹ לַצְּמָחִים –
לְעִתִּים קוֹרֶה,
שֶׁהַחַיִּים נִקְטָפִים
בְּטֶרֶם עֵת…

(אריקה לנדאו)

*****

והיה כי ילך איש
בדרך ממנה לא ישוב
יוותר זכרו בלב הנותרים
וכבד זכרו כאבן הנישאת
על כתף.
ועומס אותו הלב
עדי מחנק
עד כי חשב להיקרע.

אולם ימים באים
וחי הלב עם משאו
כחיות עם רע,
וחי הזכר בלבבות
כמו שכן שם מימים ימימה
והעמיק
והכה שורש. . .

עמיקם אוסם

מְשֻׁחְרֶרֶת הִיא, מְשֻׁחְרֶרֶת. מְשֻׁחְרֶרֶת מִן הַגּוּף

וּמְשֻׁחְרֶרֶת מִן הַנֶּפֶשׁ, וּמִן הַדָּם שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ,

וּמְשֻׁחְרֶרֶת מֵרְצוֹנוֹת וּמְשֻׁחְרֶרֶת מִפַּחַד פִּתְאוֹם

וּמִפַּחַד עָלַי, מְשֻׁחְרֶרֶת מִכָּבוֹד וּמְשֻׁחְרֶרֶת מִן הַבּוּשָׁה

מְשֻׁחְרֶרֶת מִתִּקְוָה, מִיֵּאוּשׁ וּמֵאֵשׁ וּמִמַּיִם,

מְשֻׁחְרֶרֶת מִצֶּבַע עֵינֶיהָ וּמִצֶּבַע שַׂעֲרוֹתֶיהָ,

מְשֻׁחְרֶרֶת מֵרָהִיטִים וּמְשֻׁחְרֶרֶת מִכַּף סַכִּין וּמַזְלֵג,

מְשֻׁחְרֶרֶת מִיְּרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה וּמִיְּרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה,

מְשֻׁחְרֶרֶת מִן הַזֶּהוּת וּמִתְּעוּדַת הַזֶּהוּת,

מְשֻׁחְרֶרֶת מִן הַחוֹתָמוֹת הָעֲגֻלּוֹת

וּמִן הַחוֹתָמוֹת הַמְּרֻבָּעוֹת,

מְשֻׁחְרֶרֶת מִתַּצְלוּמִים וּמְשֻׁחְרֶרֶת מִמְּהַדְּקִים,

מְשֻׁחְרֶרֶת הִיא, מְשֻׁחְרֶרֶת.

וְכָל הָאוֹתִיּוֹת וְכָל הַמִּסְפָּרִים

אֲשֶׁר סִדְּרוּ אֶת חַיֶּיהָּ מְשֻׁחְרָרִים גַּם הֵם

לְצֵרוּפִים חֲדָשִׁים וּלְגוֹרָלוֹת חֲדָשִׁים וּלְמִשְׂחָקִים חֲדָשִׁים

שֶׁל כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרֶיהָ.

יהודה עמיחי

בְּגִידַת הַגּוּף, נֶאֱמָנוּת הָרוּחַ

שְׂרִידֵי הַזֹּהַר שֶׁל הַנְּעוּרִים

אֵי פֹּה אֵי שָׁם נִשְׁמַע נִגּוּן שָׁכוּחַ

וְאֵלָהּ הַדְּבָרִים שֶׁנִּשְׁאָרִים

יֵשׁ בַּגִּנָּה צִנּוֹר וּמַמְטֵרָה

וּתְאֵנָה, חָרוּב וְכָל הַדֶּשֶׁא

הֶמְיַת הַבַּיִת כְּמִשְׁנָה סְדוּרָה

כְּמוֹ מִתְפַּלֶּלֶת הִיא וּמְבַקֶּשֶׁת

כְּאֵב וָסֵבֶל לֹא יוּכְלוּ לָאַהֲבָה

וּנְהָרוֹת אוֹתָהּ לֹא יְכַבּוּ

כְּשֶׁנַּחֲלֵי-הַזִּכָּרוֹן עַל כָּל טוּבָם

אֶל תּוֹךְ הָאוֹקְיָנוֹס יִקָּווּ.

אֲבָל גַּם צַעַר הַפְּרִידָה- הוּא לֹא יִמְחַק

אֶת סוֹד הַזֹּהַר שֶׁל הַנְּעוּרִים

וְהוּא קוֹרֵן אֵלֵינוּ מִמֶּרְחָק

כִּי הוּא מִן הַדְּבָרִים שֶׁנִּשְׁאָרִים.

נָעֳמִי שֶׁמֶר