אהובה קוק
אהובה נולדה בארגנטינה ב-1927. בית ההורים, בית יהודי, והסביבה סביבה יהודית. במויזסוויל ששכן בתחומי ההתיישבות של הברון הירש. מלבד אורח החיים היהודי הייתה אווירה ציונית ותנועות הנוער היו פעילות. היא למדה בבית ספר ממלכתי וכתוספת למדה לימודי יהדות ואידיש. בצעירותה התייתמה מאימה.
אהובה ואהרון הכירו בתנועת הנוער והתחתנו מיד עם תום לימודיה של אהובה. שני ילדים נולדו להם: עליזה ושמואליק. דבר לא חסר להם, הפרנסה היתה מצויה והבית שבנו היה יפה ומסודר. משהגיעה זמנה של עליזה ללכת לבית הספר התעורר בהם הצורך לגדלה בסביבה יהודית ובטוחה. ההתלבטות לא ארכה והם החליטו שארץ ישראל היא המקום הנכון לגדל ילדים יהודיים. באפריל 1963 ארזו את כל מטלטליהם והפליגו באניה במשך כ-4 שבועות. בנמל חיפה פגש בהם חברנו מושקו הרעד אשר שלח אותם הישר לרמת יוחנן.
כאן, ביקשו להתנסות בחיי קיבוץ, ולמרות הקושי הגדול במנטליות, בשפה, ובתנאי החיים התובעניים הם הכו שורשים. אהובה נהגה לומר שלמזלה לא דיברו כאן ספרדית ולכן "נאלצה" ללמוד את השפה בזריזות.
את עלייתה ארצה ציינה אהובה כחוויה חשובה בחייה וכמותה את בר המצווה של בנה, את גידול הילדים בישראל ואת שליחתם לשרת בצבא ההגנה לישראל.
שנים רבות עבדה אהובה במטבח, בתנאים הקשים של חום כבד בקיץ וקור עז בחורף. נמרצת, מסורה ומשקיעה ככל יכולתה.
בחלוף השנים כשהתקשתה לעמוד בתנאי העבודה עברה לעבודת התפירה והתיקונים במחסן הבגדים.
תמיד הייתה עסוקה ויצרנית: אופה מבשלת, מנקה סורגת ורוקמת. ביתה מטופח, נקי ללא רבב, מקושט ביצירות רקמה וסריגה מעשה ידיה.
זכתה לחבוק שלושה נכדים והם היו עבורה מקור לא מבוטל לגאווה.
באחרית ימיה חלתה. צר היה לראות את אהובה, הזכורה במרצה הרב, הולכת ודועכת, ומשלימה עם העובדה שמצבה מחמיר.
בשקט, ובאסירות תודה התמסרה למטפלים בה מן הצוות המעולה שבבית הסיעוד. שמרה על רוחה הטובה ועל ההומור הארגנטינאי הידוע ולא הכבידה על איש מהסובבים אותה. זכתה אהובה לטיפול קרוב ומסור ביותר מעליזה וזכו שתיהן לתקופת פרידה קרובה ומשמעותית.
הלכה לעולמה שבעת חולי, ועייפה מן המאבק הממושך במחלתה הקשה, והיא בת 75 שנים.
http://en.wikipedia.org/wiki/Moises_Ville
