שלמה זכלינסקי

01/01/1930 - 13/04/1948

פרטים אישיים

תאריך לידה: א' טבת התר"צ

תאריך פטירה: ד' ניסן התש"ח

שם האב: יעקב

שם האם: בשה

ארץ לידה: פולין

שנת עליה: 1946

מקום קבורה: רמת יוחנן

חלל צה"ל

מסמכים

משפחה

שלמה זיכלינסקי

שלמה נולד בפולין בשנת 1930 בכפר קטן ליד ורשה. הוריו עסקו בחכירת עצי פרי מהאיכרים ושלמה גדל בסביבה חקלאית. זיקה עמוקה היתה לו לחיי הכפר והחקלאות. בפרוץ מלחמת העולם השניה התגורר עם משפחתו בגיטו ורשה. ההורים אבדו יחד עם כל יהודי הגיטו. כשהתחילה ה”אקציה” האחרונה הסתתרו שלמה ואחיו הקטן אצל אחד האכרים הנוצריים בכפר. באחד הימים הלשינו האיכרים על מוצאם היהודי של הילדים, אחיו הקטן נרצח לנגד עיניו ואילו שלמה עצמו ברח והסתובב בין הכפרים כילד פולני. הוא נדד ביערות, ברחובות ובתעלות הביוב וכך נשאר בחיים. רק הוא ואח נוסף נותרו לבדם מכל המשפחה שהושמדה.
בשנת 1946 עלה ארצה עם קבוצת נערים ניצולי המחנות אשר מצאה את ביתה ברמת יוחנן במסגרת חברת הנוער “נֹוחם”. נער ג’ינג’י היה, עם נמשים, מנגן במפוחית.
במכתביו סיפר על הקיבוץ כעל התחלה של חיים חדשים. לאחר שנות התלאות והסבל ראה בקיבוץ חברה אשר תשמש לו משפחה. הוא התחנך, למד ועמד להתחיל חיים עצמאיים. התייחס ברצינות  לחברה ולעבודה.
נפשו היתה לשלום ולעבודה אולם בבוא העת ידע להגן בכבוד על ביתו.
באפריל 1948, בערבו של היום השני להתקפה על רמת יוחנן, נפצע בחזהו.
הוא חזר מספר פעמים על המשפט: “שלום לכם חברים”.
נפל בהגינו על המקום אשר בו רצה להכות שורשים.

קישורים:

גלעד – מ.א.זבולון

נזכור את כולם – משרד הבטחון

נצר אחרון – משרד הביטחון

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

  • תעודת זהות

    שלמה זכלינסקי

    בן בשה ויעקב

    נולד בפולין 1930

    עלה לארץ בשנת 1946

    שריד ממשפחתו שניספתה בשואה

    הגיע לרמת יוחנן ב 1946 עם קב’ “נוחם”

    נפל בקרב על רמת יוחנן

    ד’ בניסן תש”ח  13.04.1948

    בן 18 במותו

  • ואולי…/ אריה יאס

    ואולי הוא מת בתול.

    ואולי הוא נהרג בלי שידע אהבה.

    בעולם ששלמה ז’יכלניסקי בא ממנו היתה רק שנאה.

    בן תשע היה כשהחלה המלחמה ההיא.

    ג’ינג’י קטן מעיירה קטנה, נדאז’ין, ליד וורשה. בנם של יעקב ז’יכלינסקי ובאשה לבית יאס, שראה את אחיו הצעיר ממנו נרצח לנגד עיניו.

    בו, בג’ינג’י, לא נגעו. חשבו אולי שהוא ילד פולני. לג’ינגיות יש הרי מראה ארי.

    אבל מאז ברח שלמה מכל אדם. מכל מקום.

    עד שנסתיימה המלחמה, והוא מצא שרידים של משפחה.

    אבי ואמי, משה יאס ורחל לבית בירנבאום, ודודו משה ז’יכלניסקי.

    אני לא נשאר כאן, אמר לאמי באידיש. אין לי יותר כאן אף אחד. אני נוסע לארץ ישראל.

    אמי ניסתה למנוע בעדו.

    יש לך אותנו, אמרה לו. ואני בהריון.

    יהיה לך אח.

    אבל עוד לפני שנולדתי, שלמה ברח.

    “לא רציתי לצער אתכם, כתב לאחר זמן מקיבוץ רמת יוחנן.

    נסעתי לעבוד קצת אצל משה ז’יכלניסקי, דודי, ושם התחברתי לחברים ב”נתיב הבריחה” בפרנקפורט, ובתחילת השנה [1946] הגעתי לארץ ישראל כמעפיל. עכשיו, אני בחברת הנוער בקיבוץ רמת יוחנן”.

    איש לא ידע אז שלשלמה ז’יכלנסקי נותרו בקושי שנה וקצת לחיות.

    נשארו רק 4 תמונות באלבום המשפחתי, עליהן, מאחור, כתב בעברית בכתב הפנינים שלו: למשפחתי היקרה שנשארה בגולה, אני מקווה לראותכם במהרה בארץ ישראל.

    ברמת יוחנן, מסתבר, שלמה פרח.

    מפי מתתיהו שלם, מדריכו, למד ודאי לשיר עם חבריו את “שיבולת בשדה” ו”שה וגדי” ו”הבו לנו יין יין”. אולי גם  השתתף במחזות שהעלה מתתיהו שלם עם חניכיו בחברת הנוער.

    לך תדע.

    “בצער רב, בכאב לב ובדמע נחנקת”, כתוב במכתב עליו חתם מישהו בשם ועדת החברה להנצחה במשק, “עלינו להודיע על מות חברנו ואחינו שלמה ז’יכלינסקי ז”ל… הוא יצא עם מספר חברים כדי לצפות את העמדות של האויב ופגע בו כדור בגב בשעת זחילה. היה חבר בפל”מ “פלוגת מתקיפים”..

    ביום 13.5 יום שלישי אחרי צהרים.

    מנוחתו מצא בבית קברות המקום,

    אחרי פגיעת הכדור של 10 רגעים יצא נשמתו.”

    בזחילה נהרג?  אחרי הצהרים?

    ומשהו לא מסתדר עם התאריכים.

    יום הכרזת המדינה היה ה’ באייר, יום שישי, 14.5.1948 – אז הרי לא יתכן שביום שלישי 13.5 אחרי הצהרים, שלמה נורה בגבו בשעת זחילה…

    ולמה פתאום זה כל כך חשוב לי שהעובדות יהיו מדוייקות?

    שלמה, שאמי הבטיחה לו שאהיה אחיו, חי בקושי שמונה-עשרה שנים, וכל מה שנשאר הן ארבע תמונות באלבום, ובזכות האינטרנט נשאר עוד מכתב אחד – בעברית , ושימו לב לעברית הזו – בכתב ידו.

    מספר סידורי 1804. מספר התיק 69423

    נתקבל: 6.4.1947

    המדור לחיפוש קרובים בתל-אביב

    יום רביעי. שלום רב לכם. כותב אליכם נער עולה חדש שנמצא ברמת יוחנן בחברת הנוער. אני כבר בארץ כמעט שנה

    וידעתי שיש לי בן דוד בארץ אבל לא ידעתי איך נקרא שמו, ועתה נודע לי איך הוא שמו, ואני מבקש אתכם שתודיעו בעתון. הוא שמו אברהם גוטמן מעירה טאוורין על יד וורשה. הוא עלה ארצה ככה בערך 37, 38 עד 39 . נודע לי שהוא נמצא על יד תל אביב באיזה שכונה או מושבה. היו לו שלוש אחיות. אמא שלו היתה מנדאז’ין על יד וורשה ושמה באצ’ה רבקה זחלינסקי. מחפש אותו שלמה זחלינסקי [את שמו הדגיש שלמה בקו תחתון] אבי היה שמו יעקב זחלינסקי מנדאז’ין על יד וורשה ואמא שלי באשה יאס.

    זכלינסקי שלמה.

    וזהו. זה כל מה שיש מחיי “נער עולה חדש” שנהרג מכדור בגב בשעת זחילה בהגנה על רמת יוחנן, ועשר דקות אחרי  פגיעת הכדור “יצא נשמתו”, והוא בקושי בן שמונה עשרה…

    אה, כן. כעבור שנתיים נולד אחי יוסף יאס.

    ג’ינג’י.