אברהם שקולניק

לאברהם שקולניק – בצאתו לגמלאות

נכתב ע"י זכריני ואיתן שטייף

בעגלה עם זוג פרדות

היה נוהג

מוביל את כל האוצרות

ומתמוגג.

עבד הוא עם הסוס,

את כל כוחו אימץ,

ובלבבו להיות נהג

מאוד חפץ.

ןצ'יק צי'ק צ'אק הייצול צחק.

ותיק תיק תק אז השוט דפק.

והגלגלים זה לזה אמרו:

כי שקולניק העגלון עכשיו נוהג, תדעו!

או… או…

למשאית עבר הוא

מן הסוס,

וכעבור מספר שנים

לאוטובוס.

ובזמנים ההם

הכל היה אפשר;

כל המפרץ נסע

בקו ארבע עשר.

או… או…

ל"שחר" ול"אגד"

הוא עובר,

בקו ששים ושש

הוא ממהר.

כל בוקר לחיפה,

עם ערב הוא חוזר,

ואת ימי העגלונות

תמיד זוכר.

וצ'יק צ'יק צ'ק המפלט צחק

ותיק תיק תק גם הספייר דפק

והגלגלים זה לזה אמרו

כי שקולניק הנהג עכשיו נוהג, תדעו

או… או…

לזכרו של שקולניק –  ברוריה אנטלר.

במשפטים קצרים ובמילים אחדות רוצה אני להביע את הוקרתי לאדם שהיה ואיננו עוד.

עדה, אני מתנצלת, אבל תמיד קראתי לבעלך בשם המשפחה, לכן תמיד אזכור אותו בתור שקולניק.

וכך אני הכרתי את שקולניק יושב לידה מעגלה עם מבט רך, חיוך על השפתיים וקריצה בעין. תמיד אהבתי לדבר איתו , לשמוע את הבדיחות והסיפורים שלו. ופתאום החל להעדר מהעבודה. כאשר נודע לי כי חולה הוא השתדלנו אני ושרגא לבקרו.

שקולניק תמיד היה מקבל אותנו עם חיוך על השפתיים ועצב בעיניים. המחלה לא תמיד הצליחה להכניעו ואם הוא היה מרגיש קצת יותר טוב אפשר היה לראותו מיד ליד המעגלה, כאילו דבר לא קרה.

במשך השנים גברה עליו מחלתו ולפני שנה הגיע לבית החולים רוטשילד. לא אשכח אף פעם את ביקורי אצל שקולניק בבית החולים, הוא היה במצב קשה וגם הפעם התגבר, קם על רגליו והמשיך לחיות חיים רגילים.

הוא הגיע לבית אביב ושם היה מקובל מאוד. הייתי רואה אותו שם יום, יום בגלל סיבות שלי והייתי שומעת סיפורים מעברו הצעיר,הייתי בולעת כל מילה ומילה והוא מצדו היה מספר בהתלהבות מרובה ואף פעם לא ויתר אפילו על בדיחה. מאוד הצטערתי ששמעתי שלקחו את שקולניק ז"ל לבית החולים ועוד יותר כאשר ראיתי את המודעה על הלוח.

אזכור אותו תמיד עם חיוך על השפתיים.

על יד ההגה – יעקב יניב

השנה מלאו 25 שנה לעבודת אברהם שקולניקבנהגות. עד לפני שנתיים ישב ע"י ההגה ורק בשנים האחרונות, בגלל מצב בריאותו,עובד אברהם במשרדי "אגד" בחיפה.

לראשונה נכנס אברהם כחבר לקואופרטיב 14,קואופרטיב התחבורה של הקריות (וכפר אתא) לחיפה. אח"כ התאחד קואופרטיב זה עםקואופרטיב של נהגי השירות בחיפה והוקם קואופרטיב "שחר" (שרות חיפה רבתי)ובסוף התאחד "שחר" עם "אגד" ( בשם "אשד", אבל שם זהלא זכה לפומביות).

אברהם נחשב, אפוא, בין ותיקי"אגד" במחוז חיפה. בתקופת עבודתו עברו עליו ימים קשים של נהיגה בתקופתמאורעות דמים, המלחמה העולמית ומלחמת השחרור.

בודאי יש לו לספר על מעללים שוניםמהימים הם. ובינתיים איחולים לבריאות, ואולי גם חזרה להגה.

 ערב ראש השנה תשכ"ז