אליהו (אדק) גלעד (גולדברג)
נולד באושווינצ'ים שבפולין. אביו היה עורך דין מראשוני הציונים בעירו, חבר "קדימה", ארגון סטודנטים של ד"ר הרצל בוינה.
בשנת 1933, מיד עם סיום לימודיו בטכניון בפראג כמהנדס חשמל ומכונות – עלה ארצה. עבד בבן שמן, והצטרף לדודתו, שולמית רון פולני, ולאחיו דן בבית אלפא, שממנה עבר לרמת יוחנן.
השתתף ב"הגנה" ושירת כנוטר בשנות המאורעות; נענה לקריאת הסוכנות והתגייס לחיל האוויר הבריטי למלחמה בנאצים. היה הישראלי הראשון ששירת בצוות קרקע. הצטיין כמכונאי.
עם הקמת חיל האוויר הישראלי הצטרף לשורותיו ועד מהרה התגלה כקצין טכני מעולה ונתמנה כמפקד אחד הבסיסים הגדולים של החייל. השתתף במאמצי רכש שונים ובין השאר אירגן את העברת מטוסי ה"מוסקיטו" ארצה. שירת מאז קום המדינה ועד יום מותו בחיל האוויר בצה"ל ועלה בו לדרגת סגן אלוף.
ישר ומקיים דברו, צנוע בהליכותיו ומקובל על הבריות. הירבה להעניק לאחרים ורק מעט דרש לעצמו. בחיוך לבבי ידע להתחבב על כל ילד קטן לגרום לו הנאה, להכין לו צעצוע במו ידיו. ידיו היו תמיד מלאות עבודה. לא הרשה לעצמו זילזול קל שבקלים לגבי חובות אדם לחברה. על חירותו שמר מכל משמר. היה איש של חירות המחשבה ועצמאות המעשה.
ביתו שבנה מעל מגדל המים שימש מקום מפגש לצעירי הקיבוץ כשהגיע בסופי השבוע. שם שמעו בשקיקה את סיפוריו מן ה"עולם הגדול", האזינו למוסיקה משובחת, טעמו מיין טוב.
מצא מותו בשלגי הר המון-בלאן שבצרפת.
הניח אשה ובת שנולדה אחרי מותו.
