אליעזר כהן
אליעזר (יוליוס) כהן נולד בברלין, בירת גרמניה. בית הוריו היה בית יהודי מסורתי ולצד החינוך היהודי רכש השכלה כללית גבוהה.
הוא עבד במשרד הדתות של הממשלה הגרמנית לשם קיום מסורת יהודית. לקראת עלייתו ארצה התמחה בעיסוי.
בראשית שלטון הנאצים שלח אליעזר את הוריו לארץ ישראל, והוא עצמו עלה ארצה ב-1937. מספר חודשים עבד בסניף החיפאי של "בנק קופת-עם ארצי-ישראלית". הוא הצטרף לקבוצת בית אלפא, שם פגש את מרים לבוס שהיתה לרעייתו. עם הפילוג ב-1940 עברו בני הזוג לרמת יוחנן, כאן נולד בנם היחיד, אפרים. ביתם של אליעזר ומרים רווי תרבות היה וצלילי מוסיקה קלאסית נשמעו בו תמיד.
בפברואר 1943, בעיצומה של שואת יהודי אירופה, פנה אליעזר לאספת הקבוצה בבקשה כי יאושר לו להתגייס לבריגדה היהודית ולקחת חלק במלחמה בנאצים: "דווקא אנחנו היהודים הגרמנים", הוא כתב, "מחויבים באופן מיוחד להשתתף במלחמה נגד היטלר. אנחנו נשבענו עוד בגרמניה שאם תהיה פעם הזדמנות לנקמה שננקוט בה. אני יודע היטב שאי אפשר להאריך יותר מדי את המשק בחשיבותו לא רק בשבילנו אלא בשביל הארץ כולה, אבל זאת הכי חשוב בשבילנו המלחמה בעד הערכים האלה שבגללם כדאי לחיות". ואכן, יצא אליעזר למלחמה ושב ממנה בשלום.
במרוצת שנותיו ברמה עבד אליעזר בחקלאות: בבננות ובנשירים, ובאחרית ימיו- בהנהלת חשבונות ובעיסוי. אדם צנוע היה, "היה קיים וישנו ובלתי מכביד", כתב חיים הדומי, "מרפא מכאוב ומקל סבלם של אחרים- ובעצמו בלתי מורגש. מוחשי ביותר משנצרכנו לו- אך ממעט להזדקק לאחרים. לעולם נענה לקריאה- ונמנע מלדרוש לעצמו. אלמוני- ויחד עם זאת מוכר לכולם". אדם אציל היה, סבר פניו נאה, סובלני ומכבד את הזולת. "דבריו תמיד תרבותיים ואף שיחת חולין עמו לעולם טעם טוב היה בה. יודע שפות ומשתמש בהן לתוספת דעת. קורא ספר ומעמיק הגות". סקרן היה ושום תחום לא היה זר לו.
אליעזר מת לפתע ובטרם עת. "נאמן לדרך חייו היה במותו", ספד לו חיים הדומי, "בצנעה חי ובצנעה נסתלק, ושיעור בענווה העניק לנו בהצביעו מחדש מה קטן המרחק ומה דקה המחיצה בין חיים למוות. הריקנות שהותיר מדגישה את נוכחותו שאיננה".
בן 67 שנים במותו.
