גיטל ולדמן

12/05/1914 - 27/07/1987

פרטים אישיים

תאריך לידה: ט"ז אייר התרע"ד

תאריך פטירה: א' אב התשמ"ז

שם האב: משה(דימנשטיין)

שם האם: חנה

ארץ לידה: פולין

שנת עליה: 1939

מקום קבורה: רמת יוחנן

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

בן/בת זוג: ולדמן שלמה

בנים ובנות: מוטי ומשה

גיטל ולדמן -ספור חייה

גיטל לבית דימנשטין נולדה בשנת 1914 בווהלין, בעיירה קריקניצה, במשפחה חסידית – דתית. אביה היה בעל  חנות מכולת ואמה עסקה במלאכות הבית ובגידול הילדים ולעתים עזרה בעבודה בחנות. בני המשפחה היו ציונים בהשקפתם.

אחרי מלחמת העולם הראשונה עברה ווהלין מהשלטון הרוסי לשלטון הפולנים.

גיטל למדה בבי"ס עממי פולני. בשנת 1933 הצטרפה ל"החלוץ" והיתה פעילה בתנועה ופעלה רבות לטובת קרן הקיימת לישראל.

ערב פלישת היטלר לפולין, עלתה גיטל ארצה בעלייה ב' (עליה בלתי לגאלית) באניית המעפילים "טייגר היל". כחודשיים שטה האנייה בים ועליה 1450 מעפילים בתנאי צפיפות איומה. ע"י חוף תל אביב נתפשה האנייה ע"י האנגלים. נוסעיה, וביניהם גם גיטל, נעצרו ע"י האנגלים. אחרי שחרורה עברה גיטל לשפיים, שם שהו כבר אחיה, ישראל, וכן שלמה ולדמן, אותו הכירה עוד בחו"ל. שלמה וגיטל נישאו בשפיים ושם גם נולדו שני בניהם: מוטי ומשה (פקו).

בתקופה ה"שמאלנית" של הקיבוץ המאוחד סערו הרוחות החברתיים בקיבוץ שפיים. בשנת 1952 עזבה קבוצת חברים את שפיים ועברה לרמת יוחנן וביניהם גם משפחת ולדמן.

ברמת יוחנן עבדה גיטל במטבח, במחסן הבגדים ובבתי הילדים. בשנתיים האחרונות לחייה היא חלתה אנושות ולא יכלה למחלה.

נפטרה – א' באב תשמ"ז – 27.8.1987  בשנת 75 לחייה.

יהי זכרה ברוך.

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

  • לזכרה של גיטל – בן ציון פיינשטיין

    דברים ע"י הקבר

    "אשת חיל מי ימצא..?

    "ילדיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך"

    "כפה פרשה לעני, וידיה לאביון"

    משלי ל"א, י"ט – כ'

     

    אין כמו פסוקים אלה המגדירים את שנותיה ואורח חייה של גיטל ז"ל. כך הכרנוה זה ארבעים ושמונה שנה מאז עלותה ארצה עם בחיר ליבה-שלמה-יבדל לחיים ארוכים, בעלייה, שכונתה בפי האנגלים "עלייה בלתי חוקי".

    מי שזוכר את הימים ההם, אינו יכול שלא להתפעל מאותה גבורה אולי חד פעמית בתולדות אנוש, כשספינות רעועות שחשבו להיטבע, התמודדו עם אוניות המשחית של שלטון הכבוש הזכור לדראון, מול קני הרובים המאיימים ואף יורים למטרה, ולעיתים אף מניחים לספינה לטבוע לשמחת לבם של האויבים והידידים גם יחד.

    כך מעל פסגתה הנפשית המקובצת של אוניית המעפילים הצהירה גיטל בצוותא חדא עם חבריה לדרך ולגורל על זכותו של העם ועל זכותו של כל הנברא בצלם לפיסת ארץ לעצמו ולחיי בטחון, עצמאות וכבוד מבלי לשאול מתקיפי עולם רשות מעבר.

    מדי ראותי את דמותה הזעירה של גיטל, השתאיתי לעוצמה הנפשית הצפונה בגוף חלש זה. אינה לנו המקרה שגיטל עבדה יחד עם בלה ברפת וגידלנו ילדים בבית אחד. מאז נרקמו בינינו ובין גיטל ושלמה חברות אמיצה ובהזדמנויות שונות, אשר נקרו בדרכנו, שוחחנו. היו אלה ימי המלחמה הנוראה בעיצומה, גיטל אהבה להיזכר במשפחה ובבני העיירה הקטנה מתוך אירוניה רחושת אהבה, כשעינה דומעת מרה על משבתם של הפרט והכלל. בהאזיני לרחשי לבה אף יותר מאשר לסיפורים עצמם. הבנתי, מאין היא שאבה את כוחות נפשה. ברם, לא קשה היה לגלות בה תכונות אלה במסכת חייה היומיומיים. היא, שנודעה בחולשתה הגופנית, לא ויתרה לעצמה ולא דרשה לעצמה זכויות, אלא יצאה מדי יום ביומו לעבודה קשה ועמדה בה בעקשנות מעוררת כבוד, כשקיבוצנו לא יכול אז להחזיר לגוף המאומץ את הכוחות שהשקיע הפרט בעבודתו.

    את גיטל ושכמותה לא הרתיע המאמץ ולא הבהילו התנאים.

    כשפקד אותנו אסון הפילוג, לא הלכה גיטל שבי אחרי "ציווי" הנוחיות, אלא הצטרפה לחבורה אשר חיפשה תשובה רעיונית משלה לבעיות הקשות של התקופה ופתחה פרק חדש בחייה מבלי לשעות לחבלי-הקליטה הקשים במקומנו החדש. אם נוסיף לכל אלה את אמהותה הגאה ואת סבותה רבת הרגש. תעלה לנגד עינינו חזותה של אשה חרוצה וחמה.

    כגון אלה כונו על ידי י.ח.ברנר:  "גיבורי היומיום".

    חבל על דאבדין ולא ולא משתכחין.

    יהי זכרה ברוך!

    בן-ציון פיינשטיין

     

  • תעודת זהות

    גיטל ולדמן

    בת חנה ומשה דימנשטיין

    נולדה בקריקניצה, ווהלין, פולין

    י"ז בכסלו תרע"ה  05.12.1914

    עלתה לארץ בשנת 1939

    נשואה לשלמה

    אמא למוטי ומשה

    עברה משפיים לרמת יוחנן 1952

    נפטרה א' באב תשמ"ז  27.07.1987

    בת 73 במותה