גיל קוטלר

גיל קוטלר

בן טלילה ויואל

נולד ברמת יוחנן

י"ט באדר תשי"ז  12.03.1957

נשוי לבלינדה

אבא לגל

נפטר בעת שרות מילואים

י' באדר א' תשנ"ה  01.02.1995

בן 38 במותו

גיל,

הערב הוא ערב יום הזכרון האחד עשר מאז שלא חזרת מהמילואים.

בשנים האחרונות אנו באים אחרי הטקס במצבה לחדר האוכל, קוראים ומקריאים על הנופלים.

אני מתאר לעצמי שאתה לא היית בא לערב כזה,

אז הלב שלך החליט להביא אותך,

בשנה הבאה היינו חוגגים לך חצי מאה,

אבל לפני 4015 ימים ולילות הלב שלך החליט שהספיק לו .

באותו יום פלוגת הצער נצחה את פלוגת השמחה,

חיילי הדמעות ירו צרור של בדידות על תותחי האהבה,

חיילי החיוך ירו חץ של אושר – פלוגת הצער לא נפגעה,

חיילי החיוך ספגו רימון של נוסטלגיה – פלוגת הצער ניצחה.

ומאז כל ערב הם פותחים שולחן בחדר לבי הקטן

לפעמים השמחה שולחת מרגלים – אך לרוב מגלים את כולם

הצער עושה אימונים בין רכסי הייאוש שנמצאים ליד הר השחיקה הגדול,

הם שטים על ספינה עשויה מחשיש,

הם שטים על ים שעשוי אלכוהול.

אז אם פתאום אתה שומע בלילה תהלוכת צער על יד חלונך

אז כנראה שפלוגת הצער ניצחה גם אותך…

נח בן נחום

ערב יום הזכרון תשס"ו 2006

לְגַל

אֲנִי מְקַוֶּה גַּל, כִּי אוֹתְךָ לֹא אֲבִיכָה

אִם לְךָ אֲסַפֵּר מִי הָיָה עֲבוּרֵנוּ אָבִיךְ.

אִישׁ חַיְכָן, טוֹב לֵב וּמוּצָק

דְּמוּתוֹ בְּלִבֵּנוּ חוֹצָה זְמַן וּמֶרְחָק.

אֲחִי קָרָא לְאָבִיךָ גִּלְגּוּל

אוֹתְךָ עֵת אֶרְאֶה אוֹחֵז בִּי בִּלְבּוּל,

אֲנִי מֵחָדָשׁ בְּכָל פַּעַם מֻפְתָּע

כִּי אַתָּה הוּא אָבִיךָ, וְאָבִיךָ אַתָּה.

פָּנִים עֲגֻלּוֹת, מְחַיְּכוֹת צוֹהֲלוֹת

וּצְחוֹק מִדַּבֵּק שֶׁאֵין לוֹ גְּבוּלוֹת,

הִלּוּךְ מְעַט מִתְנַדְנֵד כְּמַלָּח

רְצִינִי,חוֹשֵׁב, וְגַם מְבֻדָּח.

מֵעֵינֵינוּ שֶׁלָּנוּ אַל תִּשְׁתָּאֶה

אֵלֶיךָ תְּמוּנַת דְּמוּתוֹ תֵּרָאֶה.