וייס דוד
היה איש…
איש קטן ונחבא אל הכלים. התהלך בינינו כיובל שנים. חלק בלתי נפרד ממארג החיים המשותפים. תורם כיכולתו וכמיטב כשרונו בענפי המשק, בשירות לחברים ובהעשרת חיי הרוח בתחום המוזיקה.
דוד נולד בברלין, גרמניה, ב – 1909. בילדותו התגורר עם הוריו בבודפשט ואף למד שם בבית הספר. תקופה זו הייתה חשובה בחייו והשאירה חותם גם על אהבתו למאכלים מפולפלים.
בשובו לברלין הצטרף להסתדרות "החלוץ" והיה בהכשרה במשק חקלאי בלטביה. את רשיון העליה לארץ ישראל קיבל ב 1935 כאן חבר אל שני אחיו שהגיעו לכאן לפניו.
עם מספר חברים מארץ מוצאו הצטרף לקבוצת "חוגים" שחנתה ע"י מעין חרוד ואחר כך יסדה את קיבוץ בית השיטה. שם עבד במשתלה, בטיפול בהכנת זבל אורגני, ואף יצא לפעילות בפלוגת הקבוץ המאוחד בסדום.
חבריו מאותם הימים זוכרים עד היום את נאמנותו כחבר. מושיט יד, תומך בעקביות. אחת מידידותיו נזכרת בראשית חייהם בבית השיטה. בוץ היה בין האוהלים וקשה היה להגיע לחדר האוכל. ערב, ערב היה דוד מגיע אל האהל שלה ושל בעלה שהיה חולה באותה העת והיה מסייע לה לעבור בין האוהלים בבטחה.
כאשר חל הפילוג בקיבוץ המאוחד לא עבר דוד עם חבריו לאיילת השחר. הוא בחר בקיבוץ הקרוב יותר למרכז הארץ. כך הגיע לרמת יוחנן. שתי סיבות היו לבחירתו: כדי להיות יותר קרוב לאמו ואחותו שחיו במרכז, וכדי להתקרב יותר למרכזי המוזיקה שזאת היתה אהבתו הגדולה באמת.
ברמת יוחנן השתלב בעבודות שונות: טיפל בזבל אורגני, עבד בלול, ושנים רבות הדיח את כלי האוכל במטבח עוד לפני שנקנתה מכונת הכלים. עבודתו האחרונה הייתה במחלקת הדוגמאות בפלר"ם. חייא כתב עליו באחד העלונים: " בקפדנות והתמדה ממיין ומסמן ושומר כל סוג ופרט. לקוחותינו בחו"ל זוכים לשירות מושלם מעשה ידיו".
גולת הכותרת של עיסוקיו הייתה המוסיקה. בביתו אוסף תקליטים מגוון. מבין גדול היה, חוקר של ממש. מומחיותו הגדולה ביותר היתה ביצירות מוצרט. וביתו כאבן שואבת לחובבי מוסיקה קלאסית. מהמתנדבים, מהאולפן וחברים. בכל יום חמישי בין 7 ל 9 בערב חוג בהנחייתו. האזנה והסברה. ניתוח היצירה לפרטיה והאזנה לשלמותה. כאן דוד בגדולתו.
איש צנוע, מסתפק במועט, בעל תרבות מעולה וחבר נאמן ומסור לצורכי הציבור. לא איש רעים להתרועע. אוהב את השקט, את המוסיקה הטובה, את השיחה השקטה.
שנים מספר ספון היה דוד בבית הסיעוד, זוכה לטיפול מעולה מצוות מסור ואוהב. הוא לעולם לא מתלונן. נושא כאבו בשקט. לו ניתן לו לומר את מילותיו האחרונות היה בודאי אומר אותן המילים שאמר לפני שבע שנים לאחר שהחלים מפציעה: " אני מבקש סליחה אם פגעתי במישהו בחוסר סבלנותי. עכשיו הכל עבר, ואני מרגיש רק תודה כלפי כל אחד שטיפל בי".
יהי זכרו ברוך!
כתבה: מירי פינשטיין
