חיה הלפרין
חיה נולדה באוליקה, שבפלך ווהלין, פולין, בבית יהודי-ציוני, לא דתי. בשנות מלחמת העולם הראשונה עברה המשפחה לאומן ומשם שבו בתום המלחמה לרובנה. חיה למדה בביה"ס פולני-יהודי, ואת חינוכה הציוני קיבלה בהסתדרות "השומר הצעיר", והוא אשר הביא אותה לימים לעלות ארצה. ב-1930 נסעה להגשים את שאיפתה ללמוד בפאריז, ושהתה שם שלוש שנים, עד אשר הפליגה ב-1933 מנמל מרסיי והגיעה ארצה
מבית אחותה שבכפר סבא עברה ב-1934 לרמת הצפון, היא רמת יוחנן, כאן הקימה בית שקט וצנוע עם ישראל הלפרין, בן העיר רובנה אף הוא, וכאן נולדו ילדיהם דליה ומרדכי (מוטי). צעירה ומלאת חיים היתה חיה בבואה הנה, משכילה, מתעניינת בספרות עברית וכללית, אוהבת מוסיקה ומנגנת על מנדולינה. בשנותיה הראשונות ברמה עבדה ביער קק"ל ולמעלה מעשרים שנה התמידה בעבודתה בבתי ילדים, התמדה שהביאה אותה למודעות לבעיות הטיפול והחינוך של הילדים ובני הנוער, אותן הביאה לידי ביטוי מעל דפי העלון. בימי הקרב על רמת יוחנן, באפריל 1948, היתה מן המטפלות אשר התפנו באישון לילה עם ילדי הרמה הצעירים למוסד "אהבה" בכפר ביאליק, כשהיא מותירה כאן את ילדיה שלה שנשארו, כבני גילם האחרים, במשק המופגז.
שלוש וחצי שנים היתה חיה מחסנאית. מעורה היתה בענייני תרבות וחברה בקבוצה, משתתפת קבועה במקהלה, במסיבות ובחגים, מביעה דעתה מעל גליונות הברמה, חברה בועדת בריאות.
מותו של ישראל, אישהּ, בשלהי 1967 הטיל צל כבד על חייה. היא התקשתה להסתגל לבדידות, נמנעה מן הפעילות שהיתה מורגלת לה ועירנותה לנעשה סביבה כבתה.
בשנותיה האחרונות עבדה במחסן הבגדים. זכתה לחזות בהולדתם של נכדים ואף של נינה ראשונה.
הלכה לעולמה בפורים תשמ"ג, חודש ימים לפני מלאת לה 82 שנים.
