מכתבי תנחומים לאפרת רפאל, חיה'לה וכל בני המשפחה 8.7.99
קבלו ממרחקים את תנחומינו על פטירתה של יהודית, השנים האחרונות לא הטיבו עם יהודית, והתקופה האחרונה הייתה קשה מאוד.
אבל אני זוכרת את יהודית בתקופות אחרות.
• "בהגשה עצמית" – כשרק החלה.
• בחדר חולים – שנפתח לרווחת החברים.
• במחסן הבגדים.
תמיד עם חיוך ומאור פנים.
מוכנה לכל משימה ולכל תפקיד.
מקבלת את השינויים בקיבוץ ומצליחה להשרות מרוחה הטובה והמרגיעה.
ובאירועים משפחתיים – תמיד מגיעה עם עוגות ומטעמים.
זאת יהודית בשבילי וכך אזכור אותה תמיד.
משתתפים בצערכם
וחושבים עליכם.
אילת ודדי יניב.
לאפרת ובני, רפאל ואלדה ולכל המשפחה המורחבת שלום! 10.7.99
דבר פטירתה של יהודית השיג אותנו ממרחק, מעבר לים, והרגשתי צורך לכתוב לכם כמה מילות תנחומים. בשנות עבודתי במרפאה, העמקתי את היכרותי עם יהודית, וגיליתי אישה מיוחדת במינה, חזקה, נחמדה, ובעיקר היתה עסוקה בלא להטריד "חס וחלילה". זכור לי כשהיתה נכנסת למרפאה לגשת אליה ולשאול מה שלומה? – ותמיד היתה התשובה ב- "בסדר גמור, רק באתי לקחת תרופות חודשיות".
בתקופה האחרונה שמעתי מאמא פעמים רבות שהמצב היה קשה מאוד. ואני מאמינה שמהבחינה הזו יש איזושהי הקלה,אבל אמא/סבתא תמיד נשארת כזו, והפרידה בכל מצב שהוא תמיד קשה, ומעלה זיכרונות מכל תקופת החיים.
שי ואני שולחים לכם מכאן את תנחומינו, יהי זכרה ברוך.
להתראות בקרוב
שי והדר מיכאל
אנגליה.
רפאל, אפרת וכל בני המשפחה מוצ"ש 10.7.99
הצטערנו לשמוע על פטירת אמכם, זיכרונה לברכה. אמנם נפטרה בשיבה טובה ובדרך הטבע בגיל די מופלג, אך אמא זו אמא בכל גיל. זה כואב לסגור מעגל חייך שלך שלא יפתח עוד לעולם.
אשריכם שיש לכם הרבה במה להתנחם – משפחה עניפה לדורותיה ולסעיפיה וכן התחושה המרגיעה שיהודית נפטרה לאחר שזכתה בטיפול הטוב ביותר האפשרי.
אמנם לא זכיתי להכירה מקרוב באופן ממש אישי, אבל – מאתה – שמעתי לא אחת כמה היתה אשה נהדרת.
אני כותבת מכתב זה בשל היחס החם שאנו חשים כלפיכם. הגענו הערב לבקר אתכם – אך לא הייתם בבית. במהלך כל השבוע הקרוב נעדר מהאזור ולכן לא נוכל להתראות במהלך "השבעה".
משתתפים בצערכם,
אתי ועמוס נצר.
