יהודית דינסטג

05/02/1911 - 07/08/1999

פרטים אישיים

תאריך לידה: ז' שבט התרע"א

תאריך פטירה: כ"ה אב התשנ"ט

שם האב: אהרון מט

שם האם: חיה מט

ארץ לידה: גליציה

שנת עליה: 1935

מקום קבורה: רמת יוחנן

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

בן/בת זוג: דינסטג זישה

יהודית דינסטג 

יהודית נולדה וגדלה בבית אמיד, בסמבור, פולין. אף שלמדה עברית עוד בילדותה, לא הצטרפה לתנועת נוער בעיר.
בשנת 1925 נסע זישה דינסטג מבית אלפא לפולין לעזור מעט לאחיו ושם ראתה אותו לראשונה ונפלה בקסם עדינותו וקולו היפה.
זישה כבר היה מוכר אז כמנעים זמירות ואוהב מוסיקה קלאסית.
כשהחליטו להינשא, התברר כי הוא כבר העלה שתי נשים בנישואים פיקטביים ולכן חזר לארץ לבדו להסדיר את העניינים החוקיים והיא באה אחריו ב – 1936.
הקליטה  בקיבוץ של אז היתה קשה, אבל בזכות חביבותה התקבלה יפה ונקלטה טוב.
בבית אלפא עבדה בענפים שונים ובחינוך וכך גם ברמת יוחנן לשם עברה המשפחה ב שנת 1940 בפילוג. שנים רבות עבדה בבתי הילדים ואחר כך במטבח. ב 1971 עם פתיחת "חדר החולים" –  קבלה את ריכוז המוסד.
ב- 1975 חזרה לאהבה הישנה – המטבח וכן עבדה תקופה במחסן הבגדים.במחסן הבגדים.
היתה פעילה במספר ועדות ומעורה בחיי המשק.
ילדיה רפאל ואפרת היו משוש לבה והיא אמצה בחום גם את בני זוגם וילדיהם – נכדיה.

                              יהי זכרה ברוך

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

  • ידייך אמי

    ידייך אמי

    ביום ה- 30 לגילוי המצבה

     ….ומגופך שהושחת

    פניך שקמלו, עיניך שכבו

    נותרו רק ידיים, אמי

    לא נגועות, יפות כמו תמיד

    אני נושאת בי זיכרון תחושת מגען

    והוא חי כל כך, חזק, כאן, איתי, עכשיו

    כף ידך, אמי

    בנגיעה על ראשי,

    בליטוף על לחי,

    מונחת על כתפי

    מרגיעה, מנחמת, מעודדת

    ותמיד אני ידעתי, אוהבת.

    כף ידי בכף ידייך

    בטיול אל…

    בהליכה מ…

    בשיטוט הנינוח

    אני אל כפות ידייך אמי

    כאל מפלט תמיד של רגיעה

    מבטיחה ובטוחה.

    זיכרון תחושת מגע ידייך בי, אמי,

    איתי תמיד.

  • תעודת זהות

    יהודית דינסטג

    בת חיה ואהרון מט

    נולדה בסמבור – גליציה

    ו' בסיון תרע"א  02.05.1911

    נשואה לזישה

    אמא לרפאל, אפרת וחיה

    עלתה לארץ בשנת 1935

    הצטרפה למייסדי קבוץ בית אלפא

    עברה לרמת יוחנן 1940

    נפטרה כ"ד בתמוז תשנ"ט  08.07.1999

    בת 88 במותה

  • מכתבי תנחומים

    מכתבי תנחומים לאפרת רפאל, חיה'לה וכל בני המשפחה                          8.7.99

    קבלו ממרחקים את תנחומינו על פטירתה של יהודית, השנים האחרונות לא הטיבו עם יהודית, והתקופה האחרונה הייתה קשה מאוד.

    אבל אני זוכרת את יהודית בתקופות אחרות.

    • "בהגשה עצמית" – כשרק החלה.

    •  בחדר חולים – שנפתח לרווחת החברים.

    •  במחסן הבגדים.

    תמיד עם חיוך ומאור פנים.

    מוכנה לכל משימה ולכל תפקיד.

    מקבלת את השינויים בקיבוץ ומצליחה להשרות מרוחה הטובה והמרגיעה.

    ובאירועים משפחתיים – תמיד מגיעה עם עוגות ומטעמים.

    זאת יהודית בשבילי וכך אזכור אותה תמיד.

                                                         משתתפים בצערכם

    וחושבים עליכם.

    אילת ודדי יניב.

    לאפרת ובני, רפאל ואלדה ולכל המשפחה המורחבת שלום!    10.7.99

    דבר פטירתה של יהודית השיג אותנו ממרחק, מעבר לים, והרגשתי צורך לכתוב לכם כמה מילות תנחומים.                                 בשנות עבודתי במרפאה, העמקתי את היכרותי עם יהודית, וגיליתי אישה מיוחדת במינה, חזקה, נחמדה, ובעיקר היתה עסוקה בלא להטריד "חס וחלילה". זכור לי כשהיתה נכנסת למרפאה לגשת אליה ולשאול מה שלומה? – ותמיד היתה  התשובה ב- "בסדר גמור, רק באתי לקחת תרופות חודשיות".

    בתקופה האחרונה שמעתי מאמא פעמים רבות שהמצב היה קשה מאוד. ואני מאמינה שמהבחינה הזו יש איזושהי הקלה,אבל אמא/סבתא תמיד נשארת כזו, והפרידה בכל מצב שהוא תמיד קשה, ומעלה זיכרונות מכל תקופת החיים.

    שי ואני שולחים לכם מכאן את תנחומינו, יהי זכרה ברוך.

                                                      להתראות בקרוב

    שי והדר מיכאל

    אנגליה.

    רפאל, אפרת וכל בני המשפחה                       מוצ"ש 10.7.99

    הצטערנו לשמוע על פטירת אמכם, זיכרונה לברכה. אמנם נפטרה בשיבה טובה ובדרך הטבע בגיל די מופלג, אך אמא זו אמא בכל גיל. זה כואב לסגור מעגל חייך שלך שלא יפתח עוד לעולם.

    אשריכם שיש לכם הרבה במה להתנחם – משפחה עניפה לדורותיה ולסעיפיה וכן התחושה המרגיעה שיהודית נפטרה לאחר שזכתה בטיפול הטוב ביותר האפשרי.

    אמנם לא זכיתי להכירה מקרוב באופן ממש אישי, אבל – מאתה – שמעתי לא אחת כמה היתה אשה נהדרת.

    אני כותבת מכתב זה בשל היחס החם שאנו חשים כלפיכם. הגענו הערב לבקר אתכם – אך לא הייתם בבית. במהלך כל השבוע הקרוב נעדר מהאזור ולכן לא נוכל להתראות במהלך "השבעה".

                                                      משתתפים בצערכם,

    אתי ועמוס נצר. 

  • אלדה-בעת גילוי המצבה

    כחמות – היית ללא דופי – אלדה

    מוזר לי שאני צריכה לפנות אליך בזמן עבר, למרות שכבר הרבה זמן היית אתנו רק פיזית.

    הרבה זיכרונות טובים יש לי ממך מלפני 40 שנה.

    היה לי מזל להיקלט אצלכם, עם החום היחס והידידות.

    כחמה – היית ללא דופי, אף פעם לא התערבת אם לא נתבקשת , אבל היית שם כשהייתי צריכה אותך, בנועם בחוכמה.

    כאמא היית – אמא של כולם, עם חיוך והתקיפות, כשהיה צריך, והדאגה. כשבאת עם כל הפינוקים והחיבוקים והנשיקות והסיפורים. כחברה, מי יכול להגיד או לזכור משהו לגנותך, הרי רק בטוב רצית לכולם. בלי קיטור, בלי אשמה.

    אין ספק שלא היה לך קל להיות כמעט מושלמת.

    תחסרי לנו כאן בינינו, בנוף שלנו, למרות שאני יודעת שכבר רצית לנוח כי עייפת.

    לכן יותר קל לי להיפרד.

    אלדה

    בטקס גילוי המצבה, ביום ה 30