יואל קוטלר – ספור חיים
יואל נולד ח' בטבת תרפ"ד 16.12.1923בירושלים לסימה ולזלמן (זיאמה) קוטלר. האב היה צלם והאם עקרת בית. ב-1935, כשמלאו לו 12 שנים, עברה המשפחה, הורים, שני בנים ובת, לקריית פרוסטיג, שכונה שאך החלה להיבנות על יד קרית אתא. הם היו המשפחה הראשונה שהתיישבה בשכונה. בימים בהם שרר מסביב מצב בטחוני קשה. אביו של יואל עבד בבית החרושת "אתא" ואילו יואל עצמו למד תחילה בבית ספר בחיפה ואחר כך בבית ספר מקצועי בקרית חיים, שם למד מיכון רכב. בסיימו את חוק לימודיו עבד ב"סולל בונה".
שדות הפלחה של קיבוץ רמת יוחנן היו בסמיכות לשכונת פרוסטיג, שכונת מגוריה של משפחת קוטלר ולעתים קרובות היה יואל הנער מתלווה לחברים העובדים בשדה. כך צמח עם השנים קשר בינו לבין חברי המשק. בשנת 1941 הוא עבר לרמת יוחנן כנוטר ושומר השדות.
כשרון לרכישת שפות היה לו ליואל כבר מילדותו, שעברה עליו בקרבתה של אוכלוסיה ערבית, הוא למד את שפתם והוסיף והשתלם בה כשהיה שומר השדות ברמת יוחנן ובעת שירותו הצבאי. יואל התגייס לצבא הבריטי ושהה במצרים ובאיטליה. בסיום המלחמה לקח יואל חלק בהעלאתם ארצה של ניצולי המחנות.
במלחמת השחרור הוא נלחם בנגב לצדו של יצחק כתר.
בשנת 1949 נפל אחיו הצעיר נניק (נתנאל) שהיה ממייסדי קיבוץ נירים שבנגב. בשלהי מלחמת העצמאות קיבוץ נירים עבר מדנגור מקום בו עמד בהתקפה קשה ביום קום המדינה, לאזור ח'ירבת מע'ין, כ 15 ק"מ צפונה יותר. ב 22.9.1949 בסיור בשדות המשק המיועד נסע נניק בג'יפ ועלה על מוקש ונהרג. קברו היה הראשון בבית הקברות של קיבוץ נירים במקומו החדש עוד לפני שהקיבוץ עבר למקום מדנגור וח'ירבת מע'ין. ברבות הימים קרא לבנו נתנאל, נני, על שם אחיו.
כששב יואל מן המלחמה התקבל לחברות בקיבוץ ונשא לאישה את בת הקבוצה, טלילה לבית רון – פולני.
לאחר שהות של שנה במשק יצאו יואל וטלילה עם ילדיהם קטנים למשך שנתיים-שלוש למושב חוסן בגליל המערבי, שלאחריהן שבו לרמת יוחנן. הוא עבד כנהג שכיר ב"אגד", השתתף כקצין במבצע "קדש" ועבד במסגרית הקיבוץ. הודות לידיעותיו בשפה הערבית גוייס יואל לשירות קבע במודיעין. בזמן מלחמת ששת הימים לא היה יואל בבית אלא יצא לשנת חופש ועבד על אוניית הדיג של הקיבוץ המאוחד.
כשיואל שב לקיבוץ, גוייס שוב לשב"כ ועסק בחקירת מחבלים שנתפשו בידי צה"ל. הוא הצטיין בתפקידו, שהיה תפקיד קשה ומסוכן. יואל שמר על חשאיות עבודתו ונמנע מלשתף חברים בפרטי מעשיו, גם כשהשתחרר מהשירות ב-1976. הוא שב לעבודתו מסגריית הקיבוץ ועבד בה עד יומו האחרון. בגיל 45, בעודו צעיר לימים, לקה יואל בהתקף הלב הראשון ויכול לו. במלאת לו 57, הוכרע בידי התקף לב נוסף.
יואל הותיר אחריו רעייה, טלילה, ושלושה ילדים: סמדר, נני(נתנאל) וגיל.
