לאה דגן

15/10/1913 - 05/02/2004

פרטים אישיים

תאריך לידה: י"ד תשרי התרע"ד

תאריך פטירה: י"ג שבט התשס"ד

שם האב: אליעזר ויינבוים

שם האם: שרה ויינבוים

ארץ לידה: פולין

שנת עליה: 1933

מקום קבורה: רמת יוחנן

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

לאה דגן

לאה דגן נולדה ב-1913 בלבוב שבגליציה המזרחית להוריה אליעזר ושרה ויינבאום. ילדותה לא היתה סוגה בשושנים. בהיותה בת שנתיים מתו עליה אמה ושני אחיה. אביה, שנישא בשנית, השאיר את הילדה אצל סבהּ אשר אימץ אותה לו לבת ובביתו גדלה בילדותה ובנעוריה. שנות ילדותה, שנות מלחמה היו והיא סבלה רעב, מחלות ועוני. ב-1929 הגיע לעיר דודה, אחי אמה, אליעזר הכהן, ממייסדי בית אלפא, והציע לה לעלות לישראל ולהצטרף לקיבוצו. רק ב-1934 קיבלה לאה רישיון עלייה וללא הכשרה או הכנה כלשהי, במצב של חולשה ותשישות ומבלי לדעת את השפה, עלתה ארצה.

התקופה הראשונה בבית אלפא התאפיינה בקשיים מקשיים שונים: החום המעיק של עמק יזרעאל, תנאי המגורים הדלים, השפה החדשה והחברה התובענית. לאה סרבה להצעת דודהּ לצאת ללימודים אך בעזרת תמר שוחטוביץ, השקיעה רבות בלימוד השפה העברית, כי ידעה שבעזרת השפה תשתלב בחברה ובעשייה בקיבוץ.

לאה יצאה לעבודה בגן הירק ובכרם ואחר כך עברה לעבודה בחינוך.

בתקופה זו נשאה לשייקה שוחטוביץ, הקימה עמו בית ונולדה להם בתם, נורית.

ב-1940, בעת הפילוג, החליטה לאה להצטרף לקבוצת החברים שעזבה את בית אלפא ולעבור לרמת יוחנן. אמנם, מעידה לאה על עצמה, היא היתה בלתי מפלגתית, אך ראתה צדק בדרכם של חברי קבוצת מפא"י.

בתקופה זו נפרדה משייקה שהתגייס לבריגדה.

המעבר לרמת יוחנן היה עבור לאה התחלה חדשה בבחינת "משנה מקום משנה מזל". היא התחילה לבנות את חייה מחדש, גילתה עניין רב בענייני חברה וחברים, השתלבה בעבודה בבתי ילדים ותרמה רבות בועדת התרבות.

היא הקימה מחדש משפחה עם רפאל דגן ושלושה ילדים נולדו להם: צילה, שרה'לה ויזהר. רבות הקדישו בני הזוג לטיפוח ביתם מבפנים ומבחוץ. לאה גאה היתה בכל אחד מילדיה וברבות השנים גם בנכדיה וניניה. אין כמותם בעולם.

שנים רבות עבדה לאה בבית הספר כאם הבית וכאחראית על ההדפסות. שירות חיוני היה זה לצוות מורים פעיל ונמרץ כמו שהיה באותה התקופה. אשה יפה, גאה, צמתה מסביב לראשה, עם סינר לבן צועדת בבטחה ובזקיפות קומה לעבודה, בכל מצב ובכל מזג אוויר. מאד מיוחדת בסיפוריה וזיכרונותיה ובאהבתה למלאכת יד. בביתה תמיד מצויים עוגה מאפה בית, ספר טוב, ספרי שירה, ספרי אומנות ומוסיקה קלאסית ברקע. מסירותה לטיפול ברפאל בשנות מחלתו עוררה כבוד והערכה. עד רגעיו האחרונים היתה לצידו בביתם המיוחד.

התמידה בעבודתה כאם הבית בבית בספר כמעט עד לגיל 80.

בשנותיה האחרונות שהתה בחמדת אבות. בת 91 במותה.

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

  • תעודת זהות

    לאה דגן

    בת שרה (ויינבאום) ולאון פוקס

    נולדה י"ד בתשרי תרע"ד 15.10.1913

    בירוסלב – פולין

    נשואה לישעיהו שוחטוביץ

    אמא לנורית פקטורי

    נשואה לרפאל דגן

    אמא לצילה, שרה ויזהר

    עלתה לארץ בשנת 1933

    הצטרפה לקיבוץ בית אלפא 1933

    עברה לרמת יוחנן 1940

    נפטרה י"א באייר תשס"ד 2.5.2004

    בת   91 במותה

  • עדה לקח מספרת על לאה

    לאה ,

    שנים רבות היית חלק מנוף בית הספר "גוש זבולון" ו "כרמל זבולון". היית אחראית על מכונת הספירט שבאמצעותה הכינו המורים מבחנים וחומר לימוד, ועל הסדר בחדר המורים.

    תבונת הכפיים שאפיינה אותך איפשרה לך לקדם ולהתקדם ולהקים חדר הדפסות משוכלל. היית חרוצה מאד וציפית שהמורים והתלמידים יגלו אחריות ואיכפתיות. חניכים מבוגרי ביה"ס מספרים שבזכותך הם רכשו הרגלי עבודה נכונים, ואף כי יראו מתגובותיך הם זוכרים בהערכה את שהנחלת להם.

    אהבת לעבוד בבית הספר, רצית להיות שותפה ומעורבת מתוקף שייכותך, מסירותך ואחריותך.

    היית ביקורתית  ולעיתים קשה לסובבים אותך, אך יצרת קשרים חמים עם אנשים בצוות שידעו לגלות ולעודד את האנושי שבך. לא פעם הגדרת את עצמך כ"קלפטה".

    פנים אחדות היו לך: אשה חזקה שילדותה המורכבת עיצבה את אישיותה, אשה חכמה, אשה יפה ואסתטית שייחסה ליופי חשיבות רבה מאד. אשה קשה לעצמה ולזולתה, אשה שעוזרת בעת מצוקה בכל לב.

    אהבתי לשמוע את סיפוריך על חייך, על משפחתך, ילדיך ונכדיך. ידעת לשתף ולקרב.

    ההחלטה לעזוב את העבודה בביה"ס הותירה אותך פגועה וכואבת. היא הגבירה את פחדיך מהזיקנה, מאבדן השליטה, מאובדן היופי.

    בשנים האחרונות חיית בבית הסיעוד שלנו, היית מטופלת נוחה. שמחת לביקורם של ילדיך ונכדיך וכל עוד יכולת לבטא זאת היית אסירת תודה. עד רגעיך האחרונים טיפל בך הצוות בחום ואיפשר לך להיפרד מהעולם בכבוד.

    היה טוב ויופי בחייך אבל היה גם עצב.

    נוחי בשלום על משכבך.

    י"ב באייר תשס"ד     3.5.04                            עדה לקח