ליזה יריב

06/01/1926 - 11/10/2002

פרטים אישיים

תאריך לידה: כ' טבת התרפ"ו

תאריך פטירה: ה' חשון התשס"ג

שם האב: מנחם (רוזנסקי)

שם האם: ליזה

ארץ לידה: ישראל

מקום קבורה: רמת יוחנן

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

בן/בת זוג: מרדכי מישקי יריב

אחים ואחיות: הגר טרטקובר, עמוס ארנון

נכדים ונכדות: דרור פרץ

עליזה (ליזה) יריב

ליזה נולדה ב-1926 בבית אלפא להוריה ליזה ומנחם רוז'נסקי. אמה נפטרה לאחר הלידה ובתה התינוקת נקראה על שמה. אביה בצערו עבר לנס ציונה שם שינה שם משפחתו ליריב. כעבור שנתיים נהרג בתאונת עבודה. את התינוקת אימצו הדודים חנה ואפרים טרטקובר שהיו הוריה לכל דבר.
ימי ילדותה עברו עליה בחברת הילדים בבית אלפא, עד הפילוג. ב-1940, כשהייתה ליזה בת 14 עברה לרמת יוחנן עם הוריה וקבוצה גדולה של חברים וילדים. כאן לא היו ילדים בגילם של הנערים מבית אלפא ולא היו בתי ילדים ובית ספר. לפיכך, נשלחו הילדים ללמוד במקומות שונים בארץ. ליזה נשלחה לגבעת השלושה וכעבור שנה החלה ללמוד הוראה בסמינר הקיבוצים בתל אביב.
ליזה היתה הראשונה מבני הקיבוץ שהקימה משפחה. ב-1944 נישאה למישקי עֶבֶּר שהגיע לרמת יוחנן מבן שמן.
עם קום המדינה כשרבים החליפו שמות משפחה זרים לשמות עבריים החליטו מישקי וליזה לשנות את שם משפחתם ליריב כדי להקים יד וזכר למשפחת ליזה שאבדה כולה.
משפחת יריב הצעירה  שקעה בעשייה ברמת יוחנן. כאן נולדו ארבעת ילדיהם: מתי, עירית, רותה וצור. ליזה עבדה תחילה התחילה כגננת ברמת יוחנן ואחר כך הייתה מורה בכיתות יסוד בבית הספר הגושי.
מישקי, שהיה ממייסדי פלר"ם ומנהלו הראשון, היה שקוע בעבודתו במפעל ואף נעדר מהארץ לתקופות ממושכות. על מנת להתפנות לילדיה פרשה ליזה מעבודת ההוראה והתחילה קריירה של קוסמטיקאית. 15 שנים התמידה בעיסוקה: טיפלה בנשים, רקחה משחות, פרסמה כתבות ב"ברמה" כדי לשכנע את מי שאיננה משוכנעת שאכן טיפול טוב ורצוף בעור הפנים הוא השקעה לזמן ארוך.
הקריירה השלישית של ליזה הייתה במתפרה. שם השתלבה בתפירת בגדי עבודה ובגדי ערב לנשים. ובין לבין הייתה סדרנית עבודה, חברה בוועדת השיכון ובוועדות החברה והחינוך.
מישקי הלך לעולמו בטרם עת ולליזה אבד שותף תומך לחיים.
בשנותיה האחרונות ליזה הסתגרה בעולמה, שקטה, מכונסת, מקבלת את הדין. מטפליה ב"חמדת אבות" מעידים עליה שהיתה נוחה, ללא תביעות או טענות. משתפת פעולה ומקרינה נינוֹחוּת ונעימוּת. שמחה בכל ביקור של בני משפחה וגאה בכל צאצאיה. בחדרה ש"בחמדת אבות" מצאה ליזה את מותה בחטף. נפרדה מהחיים שלא חסכו ממנה סבל ואובדן אך בה בעת זיכו אותה במשפחה יפה שמעורה היטב בעשייה בבית הקיבוצי– ביתה.
בת 76 במותה

 

 

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

  • תעודת זהות

     ליזה יריב

    בת לליזה ומנחם רוז'נסקי

    בת מאומצת לחנה ואפרים טרטקובר

    נולדה בבית אלפא

    י"ט בסיוון תרפ"ו 1.6.1926

    עברה לרמת יוחנן 1940

    נשואה למישקי (מרדכי) יריב

    אמא למתניה, עירית, רותה וצור

    נפטרה ה' בכסלו תשס"ג  10.11.2002

    בת 76 במותה

     

     

  • מתתיהו ליום נשואי ליזה ומשקי

                  ליזה ומישקי היקרים                                             2.6.44

     למרות רצוני להשתתף בשמחתכם שמחתניו, שמחת הקבוצה – כולה,

    אין ביכולתי לבוא מירושלים מפאת סיבות שונות, אשר חלקן גם מובנות לכם.

    רוצה אני על כן מרחוק להביע לכם את כל איחולי החמים ביותר, לכם ליזה ומישקי,

    יוצרי המשפחה הראשונה בין דור הבנים ולנו כחברה שזכינו בכך.

    היו מאושרים בחייכם וקשורים בעבותות אהבה.

    האהבה ערובה היא ליצירה והשתרשות, ובמידה שהיא שרויה במשפחה היא מקרינה על החברה כולה.

    נברך לראותכם כאלה בתוכנו, מושרשים, פעילים ובונים בכל שטחי חיינו והייתם לנו תוספת כח ועידוד,

    שאכן מעשי אבות – סימן לבנים.

     בכל האיחולים והברכות

    מתתיהו שלם

    (העתק מכתב של מתתיהו ביום נישואיהם של ליזה ומישקי)

  • ליזה מספרת

                            

     

                       קורות חיי   – ליזה מספרת ליעקב יניב 

                                          13.6.90

     נולדתי בבית אלפא בשנת 1926 ליזה ומנחם רוז'נסקי. אמי נפטרה מיד אחרי הלידה וכך קראו לי על שמה – ליזה.

    אבי יצא לעבוד בנס-ציונה. בכאבו ובכעסו על מות אמי.  בהיותי בערך בת שנתיים נהרג, אבי בתאונת עבודה ואני אומצתי ע"י חנה ואפרים טקטקובר.

    במשך שנים לא ידעתי שאני מאומצת וחשבתי שאכן הם הורי.

    בגיל 14 עזבנו עם קבוצת חברים גדולה את בית – אלפא ועברנו לרמת יוחנן. כאן לא היו ילדים בני גילנו ולכן יצאנו ללמוד במקומות שונים.

    אני למדתי שנה אחת בגבעת השלושה ואחר כך עברתי לסמינר הקיבוצים בתל אביב. בשנת 1944 נשאתי למרדכי (מישקי) עבר-eber.

    עם קום המדינה כשאנשים רבים החליפו שמות משפחה לעבריים, החלטנו משקי ואני לשנות את שם משפחתנו ליריב כדי להקים יד וזכר למשפחתי שלי שאבדה לי.

    אחרי שגמרתי את סמינר הקיבוצים, התחלתי לעבוד בתור גננת ברמת יוחנן. עברתי לעבודה בבית הספר ועבדתי כמה שנים בתור מורה לכתות יסוד.

    בינתיים נולדו ארבעת ילדינו, שני בנים ושתי בנות. היות ומשקי היה עסוק במפעל וגם פעמים רבות נסע לחו"ל, חיפשתי מקצוע שאחרי שעות העבודה אוכל להיות פנויה לילדי. עברתי קורס לקוסמטיקאיות ועבדתי במקצוע זה כ- 15 שנה.

    מכאן עברתי לתפירה, ואני מוצאת עניין וסיפוק בתפירה לחברו וחברים.

     

                                                             ליזה יריב.