מאיר גלעד

30/03/1944 - 01/04/2005

פרטים אישיים

תאריך לידה: ו' ניסן התש"ד

תאריך פטירה: כ"א אדר ב' התשס"ה

שם האב: אברהם (רייכבוך)

שם האם: חיה

ארץ לידה: ישראל

מקום קבורה: רמת יוחנן

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

בן/בת זוג: עפרה גלעד

בנים ובנות: יעל גלעד, יריב גלעד

מאיר גלעד

מאיר נולד באביב 1944 בשכונת נורדיה שבתל אביב, להוריו חיה ואברהם רייכבוך. בן אחד היה בין שלוש בנות. אביו, יליד רומניה, הגיע לישראל על סיפון אוניה בה שרת כטבח. משהגיע לישראל ערק מן האנייה ונשאר בארץ. אמו ילידת בסרביה. ביתם היה בית מסורתי ושני ההורים עבדו על מנת להביא פרנסה למשפחתם. האב היה טבח במסעדות ואולמות ובמקביל היה בעליה של חנות לממכר מוצרי מזון. האם עזרה על ידו בניהול העסק.

מאיר למד בבית הספר היסודי "הכרמל" בתל אביב. הוא לא המשיך ללמוד בגימנסיה ובגיל 14 החל לעבוד כמשחיזן בבית מלאכה ועזר בפרנסת המשפחה. בעת שרותו הצבאי הלכה אמו לעולמה ומאיר עבר להתגורר בבית אחותו וגיסו. בשנת 1973 החל לעבוד במקצועו בתעשייה האווירית בלוד ושם עבד עד בואו לרמת יוחנן בשנת 1978. במשך השנים למד בקורסים מקצועיים רבים והרחיב השכלתו גם בלימודים כלליים וגם ברכישת השפה האנגלית.

את עופרה הכיר ברמת גן והם נישאו ב-1968. לאחר נדודים בין דירות בבני ברק וברמת גן קבעו מושבם ברעננה.

בחיפושיהם אחר שינוי באורח חייהם פנו לועדת הקליטה בתק"ם ומשם הופנו בני הזוג ושני ילדיהם, יעל ויריב, לרמת יוחנן.

מאיר הצטרף לפלר"ם ועבד שם 6 שנים כמחסנאי ב"שוק המקומי". הוא התגלה כחבר צוות מעולה, כעובד מאורגן ומסודר, כבעל יוזמה וראיה ארוכת טווח. הוא הכניס שיפורים ושינויים בשיטות האיחסון ובאירגון השטח. עבודתו נעשתה תמיד בשקט ובמסירות תוך ראית הצלחתו של המפעל כמטרה עיקרית. יחסיו עם הממונים עליו כמו גם עם הלקוחות התאפיינו ברצינות, אחריות ונועם הליכות.

מאיר יצא לשנה אחת מפלר"ם ושימש כ"סדרן עבודה" בקיבוץ. הודות לתפקיד זה, הוא זכה בהיכרות קרובה עם אנשים רבים ועם התהליכים הקיבוציים השונים.

בשובו למפעל השתלב בעבודת השיווק, תחילה באיזור הצפון ואחר כך ריכז את פעילות המכירה בארץ כולה מהמשרד בתל אביב.

לאחר פרידתו מעפרה יצא מאיר לעבודת חוץ בתחום בו עבד בפלר"ם ומיסד את יחסיו עם ציפי שהיתה בת זוגו לחיים. בימיו האחרונים עמד לחזור לרמת יוחנן ולקבל על עצמו תפקיד חשוב במסגרת ענפי השירות לחבר.

בדמי ימיו מת מהתקף לב פתאומי. מותו היכה בתדהמה את כל מכיריו ומוקיריו. בן 60 במותו.

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

  • תעודת זהות

    מאיר גלעד

    בן חיה ואברהם רייכבוך

    נולד ו' בניסן תש"ד  30.3.1944

    בתל אביב – ישראל

    נשוי לעפרה

    אבא ליעל ויריב,

    הצטרף עם משפחתו לקיבוץ בשנת 1979

    נפטר כ"ג בטבת תשס"ה 4.1.2005

    בן   60  במותו

  • אודי פלד – הספד

    דברים שנאמרו בהלוויה של מאיר גלעד/אודי פלד

    במשך חודש דצמבר נפגשתי עם מאיר מספר פעמים.

    מאיר סיפר לי שהוא מסיים עבודתו מחוץ לקיבוץ בסוף החודש ובדקנו ביחד מה יש לקיבוץ להציע. כידוע מצב התעסוקה היום אינו מזהיר אבל דווקא היה לנו מה להציע.

    שלשום אכלנו מאיר ואני ארוחת צהריים ביחד וסיפרתי לו שהכל נראה מסודר גם על דעת מש"א וגם על דעת ריכוז משק והכי חשוב, אנשי הענף אתם התייעצנו, לגבי הנושא וגם לגבי השם – וכפי שידוע לכולנו קשה להצניח לענפים אנשים – קיבלו את הרעיון לכניסתו של מאיר ממש בשמחה.

    כבר דיברנו על מיקום ומחשוב והגדרות.

    אבל כידוע בני האדם מתכננים תכניות למטה ואלוהים צוחק למעלה.

    את מאיר הכרתי "בשוק המקומי" בפלרם. עבדנו מספר שנים כצוות קטן ואינטימי.

    למדתי להכיר את מאיר כאדם בעל שילוב תכונות מעולה.

    קודם כל חבר. אדם שאתה יכול לסמוך עליו בעיניים עצומות, שלעולם לא

    יפתיע אותך ולא יפיל אותך ולא ישאיר אותך לבד כשצצה בעיה.

    אדם מסודר ומאורגן באופן יוצא דופן. זה היה ממש כיף לעשות בלגן תוך

    ידיעה שמאיר כבר יסדר את הדברים ואפילו לא יכעס עליך.

    אדם שמשלב תקיפות ואסרטיביות עם נעם הליכות והומור. יודע להחזיק

    את העסק קצר אבל גם להתחבר על הלקוחות ולהפוך אותם לידידים.

    אדם שיכול להיות עקשן אבל גם לוותר על דעתו  בלי שום גינוני כבוד כאשר

    טובת העסק דורשת או אפילו סתם על מנת ליצור הרמוניה.

    אדם שער מאוד לכבודו אבל ער עוד יותר לכבודם של אחרים.

    וגם אהבתי מאוד את קול הבאריטון העמוק והנעים שלו.

    כמה חבל שדווקא עכשיו כשמאיר חזר לרמת-יוחנן והתכוון להשתלב ולתרום לקיבוץ

    לא רק בעבודה, ממש על המפתן, קרה מה שקרה.

    אנחנו משתתפים בצער המשפחה ושל כל מי שהיו קרובים ללבו של מאיר והוא קרוב ללבם.

    נשמתו ודמותו של מאיר תהיה צרורה על לוח לבכם ועל לוח לבנו.

     

  • עופרה -דברים ליד הקבר

    מאיר

    בתל אביב נולד לפני 60 שנה,

    גר בנורדיה, שכונה כזו קטנה.

    המשפחה בצריף גרים בקצה הרחוב,

    קינג ג'ורג' על הפינה – גובל בדיזינדוף..

    סיים בית ספר עממי, ולא המשיך ללמוד –

    נתן עזרה למשפחה – יצא אז לעבוד.

    לבד – מגיל 14 כבר את כוחו ניסה

    למד, עבד בהשחזות, לצורך פרנסה.

    מאמא התייתם כששירת עוד בצבא,

    עבר לגור עם חנה – אחותו האהובה.

    עם עמוס, זה הגיס, שיתף הוא פעולה,

    איתו, תמיד ראשון, הוא התייעץ תחילה.

    וכך אני גם כן, נכנסתי לתמונה,

    וההמשך ידוע.. היתה אז חתונה.

    בבני ברק היינו כשיעל נולדה,

    יריב נולד ברמת גן, וזו ממש עובדה.

    אז עברנו לרעננה, רצינו להשתדרג,

    ואחרי שנתיים נסינו לקיבוץ להתברג.

    25 שנים היה לו בית בקיבוץ

    בחיי, שהוא עשה רק מה שנחוץ.

    אדם ישר, הגון ותם,

    חרוץ, דייקן, עד למושלם.

    תמיד דאג והיה זהיר,

    אבא טווב וסבא "כביר".

    עתה, לפתע הכל נגמר.

    עוד לא יודעת מה יהיה מחר.

    אמנם הכל יחזור ישוב

    רק שהכל יהיה יותר עצוב.