מחקה בקר

מחלה (מחקה) בקר – מתתיהו שלם

הרגע הזה הכבד מן הלילה. הרגע הזה שכולו דאבה.

זה המשעול אל דרך הנצח שנפרץ כה לפתע בזעקה משוועה.

השיח שלא סופר עד הסוף. המהלך שלא תם עד הסוף.

הוא נקטע כך לפתע באמצע הדרך

ונשאר רק התמול – נותר רק השכול.

רק הווה שהיה. והרי אך זה היה

והלך בלא מחר. הלך אל העבר, כה פתאום – כה נמהר.

רעי ברל, חברנו ברל – הבנות, החתנים, הנכדים וכל המשפחההענפה והיקרה –

כלו המילים ואין להן ערך.

כולנו הלומי תדהמה,כולנו המומי האימה,

המוות האכזר – האכזר מכל, האורב – החוטף,

הפורץ ללא סייג – הפורץ בלא עת,

ואנו חסרי ישע – באין אונים – ללא ישע.

נזכור את מחקה –

החברה הטובה – הרעיה המסורה – המלווה הנאמנה.

נזכרנה ברגשי אנוש – ברגשי חברות – בקשרי המשפחה הגדולה– בית הקבוצה.

שלום לעפרך מחקה –

שלום לעפרך.

6.9.68   

דברי אזכרה ביום השלושים

מחקה ז"ל היתה מחבורת נשות  הרועים המופלאות אשר ראו בחייהן את בעליהן בעבודתם ובפעולתם בענף הצאן.

לא ככל הענפים במשק הצאן. ראשוני הענף בחזונם הגדול ראו קבוצות  רועים ונשותיהן עובדים ומתקיימים מענף זה. במשק הקיבוצי הסתפקו ראשוני הענף ביחס לויאלי ובהבנה של חברותיהם לחיים למיוחד ולספציפי בו ולתנאי עבודתם.

מכל שכן שרבה היתה השמחה במעונם של נוקדים כשלרועה ולחברותא של הצוות התלוותה גם הרעיה, המגלה הבנה, רצון טוב ומעודדת את חברה להמשיך בעבודת הענף יוצא הדופן.

מחקה ז"ל היתה אחת מהמעטות שנפגשנו בהן בחיינו, באגודת הנוקדים ובתולדות הענף בארצנו, אך זכות גדולה מזו היתה לה – היא: היותה רעיית ראשון הנוקדים, מייסד הענף רב וגדול בגידול הצאן בארץ – יבדל לחיים ארוכים, ברל היקר.

לפני כ – 25 שנה אירגננו תערוכת הצאן היחידה תערוכת הצאן היחידה במינה בארצנו. היה זה בכפר הילדים בעפולה עילית של היום. בתוקף תפקידי באירגון התערוכה והכינוס, זימן לי הגורל לעשות הכרותי הראשונה עם מחקה ז"ל ע"י ממינה, שתאריך ימים ארוכים – שהיו בצוות החברות. אז ראיתיה במלוא מרצה וכשרונה באירגון. היא עסקה בהבטחת האספקה לכל באי התערוכה ואירגונו של המזנון. מאז קשרנו קשרים הדוקים, בתוקף עבודתי המשותפת ופגישותי הרבות עם ברל. וכך, מכינוס לכינוס היתה באה, בולטת בין הנוקדים ומשתפת במסיבותינו במלוא תוארה "רעיית  הרועה" הראשון בתוכנו.

תואר כבוד זה הרי הוא רב תוכן ומשמעות ואשרי הנוקד המתמיד בענף והזוכה לכך. ברל זכה ובזאת כולנו התברכנו ואנו ראינוה משתלבת בתוכנו, בין ציבור הנוקדים, כאחת מהענף.

בביקורי בביתה זכיתי להכנסת אורחים ולמאור פנים, אשר ביטויים אמר תמיד – "הנה אני מוכנה לשתף עצמי בבעיותיכם". ואכן, ראינוה תמיד כאחת משלנו. היתה זו הזדהות עם שליחות אותה ממלאים בעלה, חבריו וידידיו הנוקדים.

ציבור הנוקדים הכירה יפה בהופעתה הנעימה.

הוכינו בתדהמה על מותה ללא עת. אנו מתאבלים יחד עם ברל ובני המשפחה על כי אבדה להם רעיה ואם ולנו – לנוקדי ישראל                                                                                                                            איסר לביא    עין השופט.

מחקה בקר ז"ל

בת סושה ורפאל דינסטג

נולדה בסמבור – גליציה

כ"ב בתמוז תרס"א,  9.7.1901

נשואה לברל

אמא לנעה, דינה, רעיה

עלתה לארץ בשנת 1929 לבית אלפא

הצטרפה לרמת יוחנן 1940

נפטרה י' באלול תשכ"ח,  3.8.1968

בת 67 במותה

יהי זכרה ברוך