מחקה בקר

09/07/1901 - 03/08/1968

פרטים אישיים

תאריך לידה: כ"ב תמוז התרס"א

תאריך פטירה: ט' אב התשכ"ח

שם האב: רפאל

שם האם: סושה

ארץ לידה: גליציה

שנת עליה: 1929

מסמכים

משפחה

בן/בת זוג: בקר (ברל) דב

אחים ואחיות: דינסטג זישה

מחקה בקר

מחקה בקר (לבית דינסטג) נולדה בעיירה קורקוניצה (גליציה המזרחית) ב 15 ביולי 1901 להוריה סושע ורפאל. עוד בילדותה עברה משפחתה להתגורר בעיר סמבור. במשפחת דינסטג 3 בנים ושתי בנות. ביתם בית יהודי דתי. מחקה סיימה 8 שנות לימוד בבית ספר כללי  בעיר והיתה חברה בתנועת הנוער "השומר הצעיר".

מחקה עלתה לארץ בשנת 1929 (תרפ"ט) לקיבוץ בית אלפא. שם היה חבר אחיה, זישה.

מחקה הצטרפה לעבודת החלוצים ועבדה בחליבה בדיר הצאן בדיר ובגן הירקות והשתלבה בחיי הקיבוץ.

מסיבת נשואיה לברל, ספרה לאה ברגשטיין, היתה מסיבת רועים צנועה בה כל רועה ורועה הכין שיר או סיפור למאורע החשוב.

בשנת 1940, בעת הפילוג הגדול בבית אלפא, עברה עם אישה דב (ברל) בקר ושתי בנותיהם הגדולות, נעה ודינה לרמת יוחנן. כאן נולדה בתם השלישית, רעיה.

מחקה עבדה שנים רבות במטבח ואחר כך השתלבה בעבודה במתפרה כמי שמבצעת בדייקנות וחריצות את כל הגימורים.

מלאת חיים הייתה. אהבה לשיר. השתתפה בשמחה באירועי הקיבוץ: הצגות, מסיבות וטיולים.

בעיקר היתה אם דואגת לבנותיה,אשה מסורה לברל ורעייה הלוקחת חלק בחיי קהילת הרועים אותה הנהיג ברל.

כתב עליה ברל: "בחכמת נשים בנתה ביתה. גם בחיי השיתוף, כאשר הילדים בלינה משותפת, האשה בונה בית. בית בתוך הכלל ופינה משלה. אשה ופינתה – עולם מלא – ומחקה עולה על כולנה."

נפטרה בטרם עת לאחר מחלת לב קצרה.

השאירה בעל, שלוש בנות ונכדים.

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

  • דברי פרידה – מתתיהו שלם

    מחלה (מחקה) בקר – מתתיהו שלם

    הרגע הזה הכבד מן הלילה. הרגע הזה שכולו דאבה.

    זה המשעול אל דרך הנצח שנפרץ כה לפתע בזעקה משוועה.

    השיח שלא סופר עד הסוף. המהלך שלא תם עד הסוף.

    הוא נקטע כך לפתע באמצע הדרך

    ונשאר רק התמול – נותר רק השכול.

    רק הווה שהיה. והרי אך זה היה

    והלך בלא מחר. הלך אל העבר, כה פתאום – כה נמהר.

    רעי ברל, חברנו ברל – הבנות, החתנים, הנכדים וכל המשפחההענפה והיקרה –

    כלו המילים ואין להן ערך.

    כולנו הלומי תדהמה,כולנו המומי האימה,

    המוות האכזר – האכזר מכל, האורב – החוטף,

    הפורץ ללא סייג – הפורץ בלא עת,

    ואנו חסרי ישע – באין אונים – ללא ישע.

    נזכור את מחקה –

    החברה הטובה – הרעיה המסורה – המלווה הנאמנה.

    נזכרנה ברגשי אנוש – ברגשי חברות – בקשרי המשפחה הגדולה– בית הקבוצה.

    שלום לעפרך מחקה –

    שלום לעפרך.

     

    6.9.68   

  • ביום השלושים- איסר לביא

    דברי אזכרה ביום השלושים

    מחקה ז"ל היתה מחבורת נשות  הרועים המופלאות אשר ראו בחייהן את בעליהן בעבודתם ובפעולתם בענף הצאן.

    לא ככל הענפים במשק הצאן. ראשוני הענף בחזונם הגדול ראו קבוצות  רועים ונשותיהן עובדים ומתקיימים מענף זה. במשק הקיבוצי הסתפקו ראשוני הענף ביחס לויאלי ובהבנה של חברותיהם לחיים למיוחד ולספציפי בו ולתנאי עבודתם.

    מכל שכן שרבה היתה השמחה במעונם של נוקדים כשלרועה ולחברותא של הצוות התלוותה גם הרעיה, המגלה הבנה, רצון טוב ומעודדת את חברה להמשיך בעבודת הענף יוצא הדופן.

    מחקה ז"ל היתה אחת מהמעטות שנפגשנו בהן בחיינו, באגודת הנוקדים ובתולדות הענף בארצנו, אך זכות גדולה מזו היתה לה – היא: היותה רעיית ראשון הנוקדים, מייסד הענף רב וגדול בגידול הצאן בארץ – יבדל לחיים ארוכים, ברל היקר.

    לפני כ – 25 שנה אירגננו תערוכת הצאן היחידה תערוכת הצאן היחידה במינה בארצנו. היה זה בכפר הילדים בעפולה עילית של היום. בתוקף תפקידי באירגון התערוכה והכינוס, זימן לי הגורל לעשות הכרותי הראשונה עם מחקה ז"ל ע"י ממינה, שתאריך ימים ארוכים – שהיו בצוות החברות. אז ראיתיה במלוא מרצה וכשרונה באירגון. היא עסקה בהבטחת האספקה לכל באי התערוכה ואירגונו של המזנון. מאז קשרנו קשרים הדוקים, בתוקף עבודתי המשותפת ופגישותי הרבות עם ברל. וכך, מכינוס לכינוס היתה באה, בולטת בין הנוקדים ומשתפת במסיבותינו במלוא תוארה "רעיית  הרועה" הראשון בתוכנו.

    תואר כבוד זה הרי הוא רב תוכן ומשמעות ואשרי הנוקד המתמיד בענף והזוכה לכך. ברל זכה ובזאת כולנו התברכנו ואנו ראינוה משתלבת בתוכנו, בין ציבור הנוקדים, כאחת מהענף.

    בביקורי בביתה זכיתי להכנסת אורחים ולמאור פנים, אשר ביטויים אמר תמיד – "הנה אני מוכנה לשתף עצמי בבעיותיכם". ואכן, ראינוה תמיד כאחת משלנו. היתה זו הזדהות עם שליחות אותה ממלאים בעלה, חבריו וידידיו הנוקדים.

    ציבור הנוקדים הכירה יפה בהופעתה הנעימה.

    הוכינו בתדהמה על מותה ללא עת. אנו מתאבלים יחד עם ברל ובני המשפחה על כי אבדה להם רעיה ואם ולנו – לנוקדי ישראל                                                                                                                            איסר לביא    עין השופט.

     

  • תעודת זהות

    מחקה בקר ז"ל

    בת סושה ורפאל דינסטג

    נולדה בסמבור – גליציה

    כ"ב בתמוז תרס"א,  9.7.1901

    נשואה לברל

    אמא לנעה, דינה, רעיה

    עלתה לארץ בשנת 1929 לבית אלפא

    הצטרפה לרמת יוחנן 1940

    נפטרה י' באלול תשכ"ח,  3.8.1968

    בת 67 במותה

    יהי זכרה ברוך