מנדל (מנחם) רייזנר

בית אלפא 1.12.1925

ממנדל רייזנר לבנימין זוסמן

בנימין יקירי!  כבר איזה שבועות שאני מתכונן לכתוב לך מכתב יותר מפורט ויש לי דווקא בזמן האחרון די פנאי, אבל קשה פשוט לשבת לשולחן ולהתחיל, מפני שאניני יודע מה לכתוב לך: דין וחשבון משקי לבד לא מספיק, אפילו לי, וכל שכן לך שאינך מקבל ידיעות מאף אחד על הנעשה בקבוץ, אבל מצד שני קשה לי להחליט לכתוב לך על הנעשה כמות שאני רואה את הכול, מפני שיותר מידי טוב יודע אנוכי עד כמה קשה עליך הישיבה בחוץ לארץ וכמה התגברות צריך בכדי לרצות. רק לשכוח על הנעשה אצלנו שאפשר יהיה לקלוט וללמוד דבר מה בראש יותר "נקי ". אמנם יודע אנוכי שכל מה שאני רואה בעיניים שחורות ביחס וגם ביחס למשק יודע הנך כמוני:

אם גם בהיותך בחוץ לארץ כמה חודשים רואה אתה את הדברים ביתר בהירות ואינך שולל כל כך הרבה כשהינך מסתכל לחיים הדלים של בני עמנו ובני גילנו. אבל יחד עם כל זה מוכרח אדם כמונו שנמצא כך וכך שנים, בארץ, בעבודה, ועומד כבר בשתי רגליים בתוך החיים הממשיים, להביט בעין פקוחה בחוש ריאלי ובאחריות מלאה כלפי העתיד, על כל הנעשה סביבו למען דעת לשם מה כל ההתאמצות והסבל: כן לא פעם סבל ואם כך לטובתנו אנו, לשיפור חיינו הפרטיים הכל זה אזי מוטב….  אחרי כל שיחה תהיה זאת על עניינים חברתיים או משקיים נדמה לי שלא כאן מקומי שאצטרך אחר זמן מה לתור לי מקום מנוחה אחר. יחד עם זה שאני יודע את החיוב שיש לנו כאן ושאיננו אולי במקומות אחרים.

האם יש צורך לפרט את הכל הרי במשך 3-4 חודשים לא נשתנה הרבה לרע,  להיפך, אולי עוד הוטב, אבל כל זה אפס בעיני לגבי הזמן שאנחנו הולכים ומתקדמים ומה שנאחר לא נחזיר שוב, מאחרים בינינו הרבה מאוד, מבלי אולי להרגיש בזה. חושבני שתבין די משורות הקצרות הללו בלי ביאורים נוספים. בחיי בקבוץ בד"כ אין חדש, הכל כמקודם – שיחות אין כמעט, וכשמזדמנים פעם לשיחה  ע"ד קיבלו חברים עוד נושא כזה אזי מתבלטים תיכף  הניגודים והבדלי השקפה על הדברים הכי חיוניים שבחיינו, ורואים את הצורך בברור היסודות, לידי מה כמובן אף פעם לא מגיעים. ואינני רואה גם תועלת רבה בזה מחוץ אולי שנגיע למה שהגענו לפני שנה וחצי. מוטב לדחות לעת עתה, אולי בכל זאת יחכימו ויתבגרו. חברים שכמעט שלא נוספו במשך הזמן, אין לחץ בעבודה מפני זה דוחים, מנפים בעשר נפות עד שמישהו זוכה להיכנס לשורותינו. חברי הקבוץ אין אף פעם יותר מאשר 60 על המקום נוסף כ-30 אורחים באופן תמידי. איך שזה משפיע על העבודה (ארגון תוצרת והשתלמות). אתה יכול לתאר לך, בעיקר יש הרבה בחורות שצריך בעצם לשמח אותן בהתחשבות שאולי מהצד הזה נקדם ונבוא לאיזה שיווי משקל. אבל מאידך גיסא המשק שלנו לא דאג בזמנו, ואיננו מסוגל כיום לקלוט ולהעסיק את כל הבחורות בעבודה פרודוקטיבית. ועוד נוסף לזה מחזור האורחים של הבחורות הוא הרבה יותר גדול מפני שיותר קשה לה להיקלט בתוכנו מאשר לבחור., על ידי זה אין אפשרות לקבוע אותן בענף ידוע, בכדי שהיא תוכל בזמן מזמנים כן להיות פרודוקטיבית עד כמה שזה קיים. ההנהלה החדשה לא עשתה מזמן הבחירה כמעט ולא כלום, כן בארגון וכן בהשתלמות: לדעתי זאת נסיגה מפני שאין התקדמות. חוסר אניצוטיבה ואדישות גמורה ותמורה לכל ענין כללי או ציבורי. העבודה היום יומית אמנם מתמלאת אבל בלי כל חיים, בלי כל פרספקטיבה לעתיד, מבלי לראות מתי באיזה דרכים, באיזה אמצעים צריך לאחוז בכדי שנגיע פעם לביסוס איזה שהוא. פשוט בענייני משק שוררת  אי בגרות כזו, חוסר הקף מינימלי, שאינני רואה מוצא. המשק עומד עדיין אצל רוב אנשינו בפינה ושאלת הפרט היא  היא המעסיקה  את רובם: אינני שולל את זה לגמרי ,אבל איפה הגבול.

שאלת המכון כמעט שנתבטלה מעצמה, הולנדיה אמנם הסכימה ליצירת מכון בבית-אלפא, אבל מסרה את הכסף לקרן היסוד הכללי ונתנה יפוי כח להנהלה הציונית בארץ ישראל לקבוע את אופן ההוצאה לפועל של תכנית, שהיא מצידה רוצה לחלק את הכסף ל-3 שנים מה שיכולנו גם בלי מכון להשיג, הדבר עוד לא נגמר בהחלט, יש עוד משא ומתן. הרפת גדלה במשך הזמן קנו בימים האחרונים 15 עגלות בירותיות-הולנדיות, ככה שיש כיום יחד עם העגלות המעורבות שלנו כ-40, שחלק מהן כבר הורבעו, פרות ערביות גם כן קונים השבוע  40-50 , כמו כן עושים סלקציה מתוך הפרות הישנות. כעת אין אמנם הרבה חלב אבל חושבים שבמשך החודשים הקרובים תעלה הכמות לאיזה מאות ליטרים. היה לנו לפני איזה ימים מקרה של הפלה מתדבקת אצל מבכירה מעורבת של נחמקין, שהביא אותה מנהלל, היה רעש גדול שאחזו באמצעי זהירות נגד  התפשטות המחלה עד עכשיו לא קרו יותר מקרים ויש לקוות שהכל יעבור בשלום, מפני שהעגלה עמדה כל הזמן במקום מיוחד.

בפלחה המצב גם כן לא טוב ביותר, אני אינני די אקטיבי בזמן האחרון, ניסיתי לסדר איזו השתלמות בתוך קבוצת הפלחה, אבל הייתי מוכרח להתפטר (למרות רצוני לעשות דבר מה). מסיבות פרטיות שלא בי האשם. הספקנו עד היום לזרוע יותר מ-1000 דונם, בתוך זה כ-850 בזבל כימי. גשם לא היה אצלנו עדין והיינו מוכרחים השבוע להפסיק את הזריעה. כידוע לך חסרים לנו השנה כ-700 דונם, בכדי למלות את כל ההספקה. חשבנו לזרוע בשאטה, אבל הדבר לא יצא לפועל, הפלחים עזבו אומנם את הכפר, אבל האפנדי רוצה בעצמו לעבד את האדמה ואנחנו כנראה לא נשיג אדמה במקום אחר. כבר היום, עומדים זוגות אחדים מחוסר עבודה והשאלה היא די חמורה, מפני שצריך למצוא עבודת חוץ בשביל עודף הבהמות, גם זה צריך בימים אלו להתברר, אולי בכל זאת נלך לאיזה מקום אחר לזרוע. התלתן הצליח יפה מאוד, הוא אולי הכי יפה בארץ. קצרנו כבר פעם אחת חלק ובקרוב נקצור בפעם השנייה. בקורס להשקאה, שהיה כאן, התבררו הרבה שאלות חשובות בקשר עם ההשקאה וגם למדו דבר מה. אם ירד בקרוב גשם, יש תקווה שנצליח השנה בפלחה הודות לזבלים הכימיים (פיזרנו הכל ביד), החיטה באה השנה כמעט כולה על שטחי השקאה ונוכל בזמן הצורך להשקותה. על תוכנית הנטיעות כתבתי לך במכתבי הקודם, הספיקו כבר לפתוח בורות בבצה בעבר הג'לוד ל-45 דונם במספר אקליפטוסים בהשקאה ו-20 ד. אקציות על מדרון העליון מערבה מחורשת ע.ת. (* עצי תעשיה) הספיקו גם לסמן את כל יתר שטחי הנטיעה שבאים בחשבון בשנה זו. האקליפטוסים הצעירים יפים מאוד, אבל לא גדולים ביותר מחוסר גשם בשנה שעברה, אבל אחוז המתים הוא קטן מאוד 10-15. שימקו עובד כרגיל, מבלי להיות מושפע מהדברים הנעשים סביב, למרות זה שהוא רואה את הכל בצבעים שחורים, כמוני בערך. את הכרם א' זיבלו השנה בזבל ערבי מחוץ ה-7 דונם הצהובים שיצטרכו בוודאי לעקור אותם, כרם ב' לא יפה, אפשר שיתגבר השנה, האספסת שנזרע לא הצליח ביותר, מכל מיני סיבות, בעיקר הזנחה.

בנו סככה גדולה ויפה, הכניסו בה את הטרקטור, מכונת הדישה וכל יתר המכונות וגם כל הקש וחציר, תירס כבוש להאכלה, בשביל כל החורף. חוץ מזה, בנו עוד רפת, על-יד הרפת השני של ג'נין וסככה בשביל הפרות שעומדות בחוץ. מאחורי הרפתות גדרו את הכל ברשת והפרות נמצאות כל היום בחוץ. גם צריף למגורה. יבנו בימים הקרובים, כנראה שיעמידו במקום הקבוע לפי תוכנית המקום, בערך מזרחה של מחסן התבואות. שאלת הבניין לא נפתרה עדין, אם תוכנית הבניין תגמר בשבועות הקרובים, אזי יגשו לבניין שני לולים ואחרי זה, רפת אחת. גמר התוכנית נמשכת, מפני שהמהנדסים לא באו ביניהם לעמק השווה. קויפמן שב רק לפני זמן קצר מחוץ לארץ והוא בבואו ביטל את כל התוכנית הקודמת ומציע תוכנית חדשה. עניין הסידראות לא התקדם בכלום, כמעט בטוח שנצטרך בעצמנו להוציא אותם. קב' דולב לא התפזרה, עזבו רק חלק גדול של אנשים ונשארו ס"ה 14 אנשים והם נמצאים בהרצליה ע"י תל-אביב, גם מאיר ואנדה גם כן נמצאים שמה, שמענו שהם התאחדו עם הקיבוץ שיעלה בקרוב ארצה מגליציה. כפי שמאיר אומר חושב הוא גם על הגדוד. אֶלו אינגבר שנמצא בקב. הפועלות בשכ. בורוכוב, כנראה שלא ישוב לכאן. הייתה אצלינו ועידת הקבוצות, בוודאי שמעתם על זה, היה רעש גדול, אבל תוצאות חשובות כנראה לא תהיינה, דרור נבחר למזכיר הוועדה, בבית הספר חלו שינויים חשובים, מספר הילדים מגיע עד 40. הם היו במשך חודשים בירושליים ורק השבוע הסתדרו בצריפים החדשים שבנו להם מעל לקב. חפציבה ע.י. המכורת. אליהו נמצא כל הזמן בירושלים וכנראה עזב את העבודה בבית הספר, אם לגמרי או לזמן קצר לא ידוע. בקיבוץ נרגזים מאוד על מעשה זה, אבל יחד עם זה שמחים שהתפטרו ממנו כל-כך קל. דובר גם בשיחה שלא לתת לו לשוב לעבודה בבית הספר לכשישוב, כמובן שהצדק איננו עם הקיבוץ (אם גם יש בכמה דברים צדק). כי מי כמונו יודע עד כמה הציקו לו בחודשים האחרונים והפריעו אותו בעבודתו. אלא מה-איפה תחפש את הצדק? גם אוירבך עזב את בית-הספר ונשאר מילק גולדשטיין היחידי ולפי הניסיון עד עכשיו אין לי לגמרי אמונה בו. הלימודים הוזנחו לגמרי בחודשים האחרונים וגם החינוך הוא לדעתי רע ומזיק מאוד. בעיקר שהוא מדבר הרבה, עושה תוכניות גדולות, כרגיל אצלינו, אבל למעשה אין כלום והילדים ללא לימוד. הוא יצר איזו קבוצה של הילדים היותר מפותחים של הקיבוץ (כעין אריסטוקרציה) ואתה יכול לתאר לך איך הדבר משפיע על יתר הילדים. אידלזון צריך גם להיכנס לעבוד במוסד אבל עדין לא התחיל בעבודה, אפשר שהוא יתן לדברים פני אחרים, איזה כיוון אחר, העתיד יראה.

כמובן שהרחבת בית הספר נעשתה בקלות ראש, בלי להתחשב די בגורמים החומריים. נתקבלו כ- 8 ילדות מתל אביב בלי החלטת הקיבוץ, וכבר כיום יוצא על חבר כ-3 1/2 פוּנט על חשבון הילדים. הכסף מקורותיו לא אדע. נדמה לי שהפעם לא קימצתי בניר ומה שעלה בזיכרוני כתבתי לך. כמובן שאפשר להוסיף עוד ועוד. אני כבר יותר מחודש ימים אינני עובד. קדחתי קשה ויש לי עד היום חום. לא עבדתי אף יום בזריעה, אפשר שאצטרך עוד לשוב לבית החולים. אני שולח לך חוברות אחדות של "השדה" ורוצה שתשלח אותן אחר כך לפישל מפני שהבטחתי לו זה במכתבי האחרון. תכתוב על כל הנעשה אצלך די מפורט, אינני רוצה לשאול אותך שאלות, אבל תכתוב הרבה, מה עם הודיה?

היה שלום,

מנדל

הערב קיבלתי את מכתבך שהוספת לחבילה של ברל, יכולתי אפשר להוסיף לך עוד איזה ידיעות, אבל אני מוכרח לגמור מפני שאני נוסע בעוד שעתיים לסביבה, אפשר גם יותר רחוק, בכדי לסדר את עניין הכְּרָבִים* לזריעה, הזמן די מאוחר, הייתה קצת בטלנות בעניין זה.

שלום

מנדל

ברל מוסר לך דרישת שלום הוא יכתוב לך בזמן הקרוב.

• שדה שזרעו בו צמחים משביחי קרקע.