נחום חן
נחום נולד באוקראינה וגדל במליטופול – קרים. הוריו אמידים היו וביתם חופשי. הוא התחנך לאורה של התרבות הרוסית ובבחרותו 'נתפס' לציונות והחל ללמוד עברית.
ב-1920 עלה ארצה וירד מן האונייה בחוף ימה של יפו. הוא עבד בבניה בתל אביב, בחקלאות בזכרון יעקב, וב-1927 הצטרף לקבוצת הצפון בנהלל (עין בדה).
היה בין ראשוני המתנחלים ברמת יוחנן, מן הראשונים שנעצו את המחרשה באדמת הרמה וקשר בה את נפשו. כל חייו חי חיי חלוץ, אוהב עבודה, אוהב הארץ ומסור לקבוצה. היה הטרקטוריסט הראשון במשק. ידי זהב היו לו והדבר ניכר בכל מלאכה שעשה: בייעור, בבנייה, במכונאות, בפלחה, במטעי הבננות, באינסטלציה, בקיטור ובמסגרות. בשנותיו האחרונות, כאשר עבודה פיזית והליכה רבה כבר לא היו לפי כוחותיו, הקים נחום את הכריכיה ומלאכת הכריכה הפכה תחת ידיו לאומנות. בה בעת היה פעיל בוועדות שונות.
ככל שנחום שקוע היה במלאכתו ומסור לה, התעניינותו הקיפה רבות מעבר לה, החל בחיי היום-יום וכלה בדברים העומדים ברומו של עולם. הוא אהב שירה וזכר שירים רבים בעל פה, עסק כחובב בתורת הכוכבים וגם הרהורים פילוסופיים לא היו זרים לרוחו. הוא עסק בפתרון תשבצים וחידות והיה סקרן ותאב דעת כנער שהעולם זה עתה נגלה לפניו.
נחום הצטיין באהבתו את הבריות: הסביר פנים לכל, הבין את נפשו של כל אדם ואת הלכי רוחם של הדורות השונים במשק, במיוחד של הצעירים. היה חבר טוב ורע אהוד ורוחו הטובה השתקפה ביחסו לחברה ולבני משפחתו, רעייתו חיה, ילדיו רחלה ויצחקי ונכדיו.
