ניצה אופק
ניצה נולדה בפתח תקוה לדבורה ויעקב בנקו, אחות צעירה לדליה. ילדות רכות בשנים היו כשנתייתמו מאִמן ונמסרו לטיפולה של דודתן לאה גלבוע ברמת-יוחנן. התערותה של ניצה בקרב בני גילה היתה מהירה ואמיתית ומההתחלה השתייכה בכל מאודה לקבוצת הילדים ולמקום. מסלול חייה קשור היה להווי המקום ולחברת הילדים. חיבורה לרמה הושלם כשנישאה ליגאל, בן המשק. רוב שנותיה עברו עליה כאן, למעט מספר שנים בהן חייתה המשפחה הצעירה בפתח תקוה. כששבו הביתה, לרמת יוחנן, עם שלושת ילדיהם: אלון, הדר ורותם, שבו כשייכים ובמשך השנים לקחו חלק פעיל בתחומי העשייה השונים בעבודה ובחברה.
ניצה התגלתה ביכולות הגלומות בה כבר בתפקידה הראשון כאשה בוגרת כשהיתה מטפלת. היה בה כושר אירגון המשולב בראיית הפרט כחלק ממערכת חינוכית שיתופית. היא עשתה ככל יכולתה ליצור מבית הילדים בית במובן העמוק של המילה. ליצור מקום לכל אחד, לשוחח וליצור קירבה בונה אמון. הקדישה חשיבות לכל הפרטים הקטנים היוצרים את היחס והאווירה.
תקופה מעניינת ויצירתית בחייה של ניצה הייתה התקופה בה קיבלה על עצמה את ריכוז מערכת החינוך בשנים 1985–1986. בימים בהם חלשה מרכזת החינוך על כל קשת הגילאים, באו לידי ביטוי תכונותיה הבולטות: כושר ארגון, אחריות כוללת וירידה לפרטים. ניצה שימשה כתובת ואוזן קשבת לכל ה"שייכים": ההורים, הילדים, הצוות החינוכי ומוסדות הקיבוץ. בראיון שנתנה ל"ברמה" בסיום תפקידה העידה על עצמה שבתקופה הזאת גילתה בתוכה, חרף הקשיים והשחיקה, תכונות שלא הכירה בעצמה קודם לכן: יכולת לשוחח עם אנשים ולהבינם, סבלנות וסובלנות רבות ויכולת לתמוך בבעלי צרכים שונים. את אותן תכונות עצמן שהלכו והתעצמו, גילו בה הסובבים ולמדו להעריך ולהוקיר.
ניצה נכנסה לעבוד בפלר"ם ומיד אירגנה את המזכירות לפי כללי משרד מודרניים כראוי למפעל בצמיחה. היא הצטיינה ביכולתה להקיף את המכלול, לדאוג לפרטים, לסגור את הקצוות מבלי להשאיר עניינים לא מטופלים. כ-15 שנה הייתה מזכירתם של מנכ"לי המפעל וכפי שהייתה נאמנת המנכ"לים כך סייעה גם למנהלי מחלקות, לנושאי תפקידים, חיברה בין המפעל ובין הקיבוץ, ארגנה, ביחד עם חברים נוספים, את אירועי פלר"ם ומעל לכל דבקה גם בה, כפי שדבקה ברבים וטובים מעובדי פלר"ם הנוסחא של עבודה במהימנות, באמינות, באחריות ובמעורבות ללא גבולות של זמן, על פי הצרכים, ולרוב לבד.
בניצה, שתחילת חייה בסבל ואובדן, נמצאו הכוחות שניתבוה לבנות לעצמה סביבה חברתית תומכת ומשפחה לתפארת. המשפחה שהקימה עם יגאל, ילדיה, נכדיה, חתניה וכלתה הסבו לה אושר ושמחה. לרוע המזל פקדה אותה המחלה ושבשה את מהלך החיים שעל פניו נראה היה רווי נחת. בת 60 במותה.
