עמנואל בן טל
נולדתי בבאר שבע. אבי היה מהנדס מכונות ועבד בטחנת קמח שהיתה שייכת ליהודי. בבאר שבע היו משפחות אחדות של יהודים עד 1926. משפחתי עזבה בשנת 1919 ועברה לתל אביב. בזמן מלחמת העולם הראשונה היה אבי בצבא התורכי. היות והיה נתין רוסי ולא רצה לעזוב את הארץ, הוא התעתמן והיה בצבא בחיל ההנדסה התורכי כמהנדס. נפל בשבי האנגלים ונלקח למצרים וחזר ארצה עם שחרור הארץ ע"י האנגלים.
בחזרו לארץ היה אבא מהנדס ב"מספרו" – בית חרושת לסיגריות. אמא היתה עקרת בית. בשנת 1929 נסע אבא לונצואלה והיה שם מהנדס בחברת נפט. אמא ואני (הייתי בן יחיד) עברנו לונצואלה.
אבי היה חופשי בדעותיו. ברוסיה היה חבר סוציאל-דמוקרט, אבל היה ציוני. בארץ השתייך לציונים הכללים. עד כיתה ו' למדתי בארץ. למדתי בגן הילדים הראשון של תל אביב של גב' ווייס. למדתי בגימנסיה "הרצליה" עד נסיעתנו לונצואלה.
בונצואלה למדתי בבית ספר אמריקאי עבור ילדי הסגל האמריקאי שעבדו בחברת הנפט. כעבור שנה – 1930 – עברנו לטרינינדאד (הודו המערבית) ושם למדתי בקולג' ע"ש המלכה האנגלית. אבי פתח שם עסק, להלבשת נשים.
ההורים נפרדו ואבא חזר לארץ ישראל. אני ואמי נשארנו שם כשנה ועסקתי לפרנסתנו ברוכלות. בשנת 1939 חזרנו ארצה. עבדתי בעבודות שונות הארץ בבנין, בפרדס, בחשמל וכו'. הצטרפתי ל "הגנה " והייתי שם פעיל היות והיה לי ניסיון צבאי עוד מהקולג' בונצואלה.
הייתי מדריך ב"הגנה". התגייסתי לנוטרות והייתי סמל ראשון כנוטר בסביבת תל אביב. תמיד הייתי פעיל ספורט. הייתי מתנדב במכבי אש בתל אביב. בזמן מלחמת העולם השנייה הייתי נוטר בסביבת תל-אביב. ב"הגנה" לא הסכימו שאתגייס לצבא הבריטי. בשנת 1947 עזבתי את הנוטרות ועבדתי בחברת החשמל במחלקת הגביה. עם פרוץ המאורעות בארץ עם החלטת האו"מ על חלוקת הארץ – התגייסתי שוב לשרות פעיל בהגנה והשתתפתי בקרבות שונים. עם הכרזה על מדינת ישראל עברתי לצה"ל והייתי בצבא עד 1953.
אחרי עזבי את הצבא, הייתי ספרן ראשי של צה"ל בספריות המקצועיות של הצבא. הייתי ספרן ראשי 10 שנים ואחרי עזבי, בקיץ 1963, באתי לרמת יוחנן
כל השנים הייתי חבר מפא"י ומפלגת העבודה.
עמנואל בן – טל
י"ח בשבט תשל"ט
15 בפברואר 1979