רבקה הורוביץ
רבקה נולדה בעיר קוסוב שבגליציה, פולין. בית הוריה היה בית ציוני-דתי. אביה היה נצר לאחת ממשפחות הרבנים הידועות בעם ישראל ובהם הרב ישעיהו בן אברהם הלוי הורוביץ, המכונה "השל"ה הקדוש" (על שם ספרו "שני לוחות הברית"). האב היה תלמיד חכם ובעל השכלה כללית, היה יושב ראש ההסתדרות הציונית באיזורו וייסד גם בית ספר אחר-הצהרים לעברית, "שפה ברורה", מן הראשונים מסוגו בגליציה. האם, ממשפחת בעלי יערות, אשה בעלת השכלה, נשאה בעול הקיום והדאגה לילדיה.
ב-1915, בזמן מלחמת העולם הראשונה, עברה המשפחה לוינה שם גם כן התבלט האב בפעילותו הציונית. רבקה סיימה בבית ספר תיכון ממשלתי ואחר כך את "הפדגוגיום העברי"- בית ספר גבוה לעברית ויהדות שנוסד בוינה ע"י הרב חיות. היא היתה מחוג אוהדיו של מרטין בובר וחברה בארגון הסטודנטים הציוניים, כמו גם בתנועת "השומר הצעיר".
ב-1924, עלתה רבקה ארצה וכעבור שנה הצטרפה לקיבוץ בית אלפא. ב-1933, עלה ארצה אביה ישעיהו ובא לחיות לצד בתו בבית אלפא. אמה של רבקה, מלכה, נותרה באירופה והמשיכה לשאת בעול קיום המשפחה ובדאגה לילדיה. חמש שנים חלפו עד אשר קיבלה גם היא אשרת עליה והגיעה אף היא ב-1938 לקבוצה. בשנת 1940, עם הפילוג, עברו רבקה והוריה לרמת יוחנן. כאן, כמו בבית אלפא, עבדה רבקה מרבית שנותיה במטעים ובמטבח.
בשנת 1946 התנדבה לעבוד במשך שנה במחנה העקורים של ניצולי השואה בגרמניה, ובחורף 1948 לאחר כבוש הכפר זרעין בעמק יזרעאל ועליית קבוצת פלמ"ח להתיישבות, התנדבה לסייע לקבוצה בהתארגנות ובעבודה במטבח בתנאים פרימיטיביים ביותר.
ברמת יוחנן היא היתה פעילה בעינייני חברה וציבור, חברה בועדת חינוך, ועדת קליטה, ועדת חברים וועדת עבודה ואף שימשה סדרנית עבודה. איטלקטואלית, יודעת ספר, מרבה לכתוב ולהתכתב, ערה לבעיות מדיניות וחברתיות.
באחרית ימיה חלתה ולאחר שנות חולי ממושכות, הלכה לעולמה והיא בת 83 שנים.
