מרדכי שטייף
מרדכי נולד בשנת 1902 בעיר סמבור אשר בגליציה [כיום אוקראינה]. גדל וחונך בבית בעל מסורת חסידית, למד ב"חדר" בילדותו והיה ספוג מסורת. המשיך לימודיו בבית-ספר עירוני מסחרי במגמת הנהלת חשבונות וכלכלה והיה מראשוני תנועת "השומר הצעיר" בעירו.
עלה לארץ בסוף שנת 1920 והיה הפועל היהודי הראשון בבית הספר החקלאי "מקווה-ישראל". אחרי תקופה, הצטרף לגרעין בוגרי ביה"ס מקווה-ישראל, היה בין מייסדי קבוצת הצפון בשנת 1924 ועבר עימה את כל טלטוליה בארץ, עד לייסודה והקמתה של רמת-יוחנן ע"י גרעין קבוצת הצפון, בשנת 1931.
מרדכי היה אחראי לנטיעת היער שבבעלות הקרן- הקיימת-לישראל בשנתה הראשונה של רמת-יוחנן ומילא תפקידים רבים במהלך השנים: מזכיר, גזבר, סדרן-עבודה, אקונום ועוד תפקידים רבים. גם בעבודות היד הפשוטות לא מאס ועסק ברבות מהן במהלך השנים. כן היה פעיל מספר שנים בתל-אביב ב"ברית-הפיקוח" כמנה"ח ראשי.
יחד עם שרקה אשתו הקים את בית המשפחה הראשון בקיבוץ, להם נולד הילד הראשון של הקבוצה [אורי ז"ל] ושניהם היו לאורך שנים בין הפעילים בחיי הקבוצה.
מרדכי היה פעיל וער בחיי הקבוצה והמשק. הוא ידע להסביר ולעודד ולמצוא נתיב לליבו של החבר המתלבט. רבים חבו לו את התבססותם בקיבוץ ומציאת מקום בו לעצמם ולמשפחתם. דאג לעתיד הקבוצה ולקיומה [היה מודאג בשעתו מבחירת המקום הנוכחי הסמוך לחיפה,שמא הקירבה תיצור פחיתה במשימתיות של הקיבוץ]
כל חייו חיפש לפעול באותם המקומות בם תהיה התועלת המירבית לכלל.
יחד עם כל אלו, היה מרדכי הרוח החיה של משפחתו הקרובה: שרקה- האשה, איתן, עזה ונעמי- ילדיהם והמשפחה הרחבה-אחיו ואחותו, הגיסים והגיסות- היה אהוב על כולם, הרבה להתבדח ולעורר שמחה וידע היטב לחזק את ליבו של המתלבט והחלש.
בשנותיו האחרונות,אחרי שלקה בשבץ, קשה היה לו לשאת את מצבו כנכה. עם זאת, לא ויתר על פעילותו, ניהל את האגודה האזורית להזרעה מלאכותית ["זבולון"] ולבסוף את הנהלת החשבונות של האגודה- עד מותו ב-1954 מהתקף לב והוא בדמי ימיו, בגיל 51, זמן קצר אחרי הולדת נכדתו הראשונה.