זכריני שטייף
"אחרי הכל את שיר" – פרידה מזכריני זכריני איננה. נותר רק הד קולה… "עכשיו הזמן 'שלום' לומר ולהפרד בשיר". אני מודה שבשבילי דברי
"אחרי הכל את שיר" – פרידה מזכריני זכריני איננה. נותר רק הד קולה… "עכשיו הזמן 'שלום' לומר ולהפרד בשיר". אני מודה שבשבילי דברי
על איתן כי איננו – נורית פיינשטיין "ימים כבדי משא כרימונים", כתב פעם מתתיהו שלם. והימים הללו אכן כבדי משא הם, ומותו של
פרידה מצביקה שביט ז"ל שוב אנחנו כאן ושוב נפרדים ושוב עצוב נורא… עוד משפחה מאבדת את ראש השבט, עוד דמות נעקרת מתוכנו וגם
קורות חיי – מניו מספר ליעקב: נולדתי בסמבור (גליציה). הבית היה מסורתי – ציוני. היינו 5 אחים ואחות. אבי היה סוחר בדים ואמא עקרת
יבלונקה חיניה נולדתי בפולין בעיירה ברזנו ( ע"י רובנה בוואהלין"). הבית לא היה דתי. אבא ואמא בצעירותם היו "בונדאים ( לא ציונים) אבל