נוכחות מתמדת שהלכה ונמוגה – פרידה מיוחנן קרוא ז"ל / נורית פיינשטיין "בְּיוֹם קַיִץ, יוֹם חֹם, עֵת הַשֶּׁמֶשׁ מִמְּרוֹם/ הָרָקִיעַ תְּלַהֵט כַּתַּנּוּר הַיּוֹם",
על שושנה שהלכה לעולמה, בשיבה טובה הסתלקה שושנה לעולם שכולו טוב. עזבה את עולמנו לאחר יותר מתשעה עשורים של חיים ארצישראליים. "לא באתי
רותי שוחטוביץ רותי איננה. בשיבה טובה נלקחה לבית עולמה, מותירה את גינתה ירוקה ומטופחת, טרם יתנו בה החמסינים הראשונים את אותותיהם וייבש חציר,
רפאל רפפורט כתבה נורית פיינשטיין השנה-1917, המקום – וינה, בירת אוסטריה. בנים תאומים, רפאל וראובן, נולדו לאליהו ולממינה, אחים צעירים לאלעזר ואסתר. ראובן
יבלונקה חיניה נולדתי בפולין בעיירה ברזנו ( ע"י רובנה בוואהלין"). הבית לא היה דתי. אבא ואמא בצעירותם היו "בונדאים ( לא ציונים) אבל
דוד יצחק בלומשטיין דוד-יצחק נולד בעיירה בליטא. בן לדור ההשכלה, אשר נאבק לנתק עצמו מכבלי המסורת. מצויד במוח אנליטי, אינטליגנציה גבוהה, חוש הומור,
יפתח אופיר יפתח נולד ברמת יוחנן בן זקונים להוריו אח צעיר לענת ולרותם. צמח ושגשג בערסל מגונן ומפנק בתוך משפחה רחבה ודואגת. חביב