רותי שוחטוביץ רותי איננה. בשיבה טובה נלקחה לבית עולמה, מותירה את גינתה ירוקה ומטופחת, טרם יתנו בה החמסינים הראשונים את אותותיהם וייבש חציר,
על איתן כי איננו – נורית פיינשטיין "ימים כבדי משא כרימונים", כתב פעם מתתיהו שלם. והימים הללו אכן כבדי משא הם, ומותו של
על אורית כי איננה מוקדם מדי הלכה אורית לעולמה, מוקדם מדי לאמא עדה, מוקדם מדי לאחים ולאחיות, מוקדם מדי לאביתר שלה שטרם בגר,
קורות חיי – מניו מספר ליעקב: נולדתי בסמבור (גליציה). הבית היה מסורתי – ציוני. היינו 5 אחים ואחות. אבי היה סוחר בדים ואמא עקרת
שושי אמיר אט אט עברה השמועה בערב ההוא, לא צפויה, לא מוסברת, עצובה. שושי איננה. ושוב ערב, החושך כבר ירד, הכוכבים במסילותם ובאה